זאת דנה, היא קיימת מאז בציר 85' ומתגוררת בקיבוץ.
יש מלא דברים שמעניינים אותה. שי?, פסנתר, מתן,
סוציאליזם, שיבוש תרבות, jethro tull ,DK, ים, ברי
סחרוף, שלום חנוך, DIY, קהילות קטנות, "סלון מזל",
רוקפור, adbusters וספרים, הם רק חלק מהאהבות שלה.
הספסל שלה, גרעין "תמורה"- אותו סיימה כבר קצת מזמן,
"הארץ"- לפעמים, כשהם לא מצתהבים, radiohead, גיטרה,
פרחים, מוזיקה אירית, of montreal, שחר, מאיר אריאל,
אפרת, חום, פחד ותיעוב בלאס ווגאס, never again,
מזל אריה, "1984", טבע ומשחקי חשיבה מעסיקים אותה
הרבה. "מה יותר טוב מלצאת עם עפרון ופנקס לאחד
מספסלי העיר ולכתוב עד אור הבוקר?!"נשבעת לכם שהיא
שאלה אותי את זה פעם. חוץ מזה, אל תגלו לה, אבל פעם
שמעתי אותה מדברת לחדר שלה ואני יודעת שהיא עושה את
זה כל הזמן...
זה רק לונג- שוט אבל אם תשאלו אותי, הייתי אומרת
שהיא בן אדם מאוד מיוחד. לפחות בשבילי.
סוף סוף דרגת אזרח
http://stage.co.il/Stories/385686

ההוא עוד מעט אני אצא מכאן. אני אהיה חופשייה להיפגש איתו, אני אוריד את הכותונת המזעזעת הזו ואת מה ששמו לי על הידיים ואלך. פשוט כך. אני אפשוט את כל הרצועות האלה... ואז אני וההוא ניפגש ונדבר ויהיה לנו ממש כיף אחד עם השני.

כשהוא יפתח קינה כשהוא יפקח את עיניו בפעם הראשונה הוא יראה את כל מה שהוא יפספס לנצח. הוא יפתח את הדלת, נבוך ותמים ושם הוא יתחיל להתבגר.

הריבוע ביקורתי בכנות אני אומרת, אולי לא כדאי להיכנס לתוכו בכלל, יש גם כאלה אתם יודעים. בשביל מה? זה סתם ריבוע והוא בכלל לא כזה יפה.