לפני 21 שנים בעיירה שכוחת אל בברזיל, נולדה ילדה
ללא שם. זוג הורים עשו את הדרך הארוכה והמייגעת מארץ
ישראל לאחת מהמדינות היותר מאתגרות - ברזיל. עשו את
דרכם דרך הג'ונגלים, דרך יערות-העד, דרך המלך ישר אל
תוך ליבה. לקחו אותה בזרועותיהם, אימצו אותה לליבם,
וקראו לילדה בשמה. דנה. לכל איש יש שם.
דנה נכנסה למערכת החינוך, נלעסה היטב ונפלטה החוצה
בגאווה לאחר 12 שנות לימוד. דגש על גאווה. דגל
הגאווה שהתנוסס בידה במצעד הגאווה 2003.
דנה אוהבת לכתוב למגירה, מעדיפה לשמור את פרטיותה
במקום הנוח והנחמד - אצלה ליד המיטה. לפני כמה
חודשים הגישה הזאת השתנתה, היא העדיפה לשים את ליבה
על השולחן...

אני אופטימית, אולי הזויה אהבה נגעת בי עמוק. לא רוצה עוד לשתוק.