|
הייתי הבנאדם הכמעט-מאושר ביותר ביקום.
אבל רק כמעט.
|
אם היו אומרים לי לכתוב סיפור בשישים שניות, לא הייתי עושה את
זה.
הרי בעצם, כל שניה שעוברת שווה למס' הקלדות מועט. כמה אותיות
כבר יכלתי להכניס בשישים שניות? וכמה מהן היו באמת יוצרות
מילים ומשפטים משמעותיים?
|
אף אחד לא יודע, אף אחד לא שמע על אותם ימים. אותם ימים שהם
זכרו. אותם ימים שכל כך רצו לשכוח.
|
הוא התקדם אחריי, לחש לי - "לאב, אני אוהב אותך. לעולם אל
תשכחי.
ועוד יבוא יום בו נבנה לנו אי בודד משלנו."
לחשתי לו "אני תמיד אוהב אותך."
ולפני שהסתובבתי והלכתי, פעם נוספת, הבטתי בעיניו העמוקות.
|
טיפות גדולות התחילו לפול, כבדות ומאיימות. כאילו יכסו
וימשיכו, את כל הסביבה. כאילו יקפיאו ויציפו את כולי. והרעם,
והברק. הופיעו יש מאין. מאיימים לסחוב אותי לתוכם כאילו תוך
רגע, יחשפו שיניים ויטרפוני. והסופה, הו הסופה. כסערת רגשות.
|
הוא מתקרב, לאט לאט, ואת, את מביטה לו בדיוק בעיניים.הוא כבר
ממש קרוב אלייך, את מסוגלת להרגיש את נשימתו הכבדה, אפו כמעט
נוגע בשלך, את יודעת מה הוא רוצה... וכל מה שאת חושבת עליו זה
כמה טוב שבחרת לשבת הפעם בשולחן שבפינה.
|
"...צעקה אליו:"מה אתה עושה כאן?:"למה אתה פה?" נרעד מעט. אולי
מהקור, חשבה לעצמה. "תענה לי!!" לאט, הרים מבטו."חיכיתי לך"
אמר לה. "חיכיתי שתבואי. שתהיי איתי." לא הבינה. "מי אתה?".
התעלם. "את. את קראת לי". ולא הוסיף."
|
במעבר חד עברו להתדיין על אבטלה.
מצב המשק כבר מזמן לא בשחקים.
עוד מעט, אמרו, עגבניות יתחילו לעלות כמו טלוויזיית פלזמה
ממוצעת.
ואני חשבתי שאולי בכל זאת עגבניות מרובעות יכלו להיות להיט.
|
רצפה מלאה זכוכיות. פחיות מעוכות ושאריות בקבוקים מסביב. הקהל
כבר מזמן על הרגליים, מביע התלהבות או סתם צורח כאילו אין מחר.
ורק אני, נודדת למקום אחר, לזכרונות של פעם.
|
And yet there's something in me,
That's fucking missing you.
|
.
Still, I can not change your feeling.
And your battles are not mine.
If you choose to stay, you're winning.
But if you choose to leave - goodbye.
|
אני כותבת רק כשרע לי
כשעננים כבדים מכסים את כל הנוף
אני כותבת לא כשבא לי
כי כשבא לי, אין לי מה לכתוב.
|
איננו יודע איך זה קרה
או מה אליה מרגיש
והיא עצמה, איננה מראה,
מבטה אליו כה אדיש.
|
אני אעמוד על קצה החלון.
ארגיש את גופי מתכווץ מעט מן הרוח הפוגעת בגבי.
ואדע שכך צריך להיות.
|
and when the night ends...
|
כי אחרי הכל,
כל מה שאני צריכה עכשיו זה חיבוק.
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
- יש לי גלידה
הכי טובה, הכי
טובה
ומשובחה...
בלי כיבודים!
קומיצה רומני. |
|
