|
"תן למלים לעשות בך
תן להם היה חופשי
אילו תכנסנה בך תבאנה פנימה
עושי צורות על צורות
יחוללו בך אותה חוויה
תן למלים לעשות בך
אלו תעשינה בך כרצונן"
יונה וולך \ מתוך "תן למלים"
נשימה
רוויה בליחה
של שרידים עגומים
רוטטים
|
כמעט
זה נגמר, נשבר
נעלם ופסע מן העולם
|
כה יפים הם הדברים הקטנים
כששמח מלטפים
כשעצוב מזכירים
שהיופי נמצא שם בפנים
|
דמעות זולגות מהעיניים הכבויות
אט אט שרות סרנדה בדרך אל הלב
|
לפעמים נדמה
שאת יכולה
לנצח את הכאב.
ואולי זה נכון
|
בגידה
והפזמון חוזר וחוזר
וכל פעם במקום אחר
|
ניצן מציץ אל מול עולם חדש
לאט נפתח, לאט נמתח
מלווה בחשש.
|
ושוב
הנר דולק על החלון
מזמין אליו ברכה
אומר שלום לאהבה
|
אף אין בי
כוח
להלחם עליהן
הדמעות זולגות מעצמן
|
רוצה לשיר אותך. לשמוע. להקשיב.
קולי נישא ברוח
רשרוש עלים כקול שני לו
מגשש דרכו אליך.
|
שנים על גבי שנים
היא חיה בגוף לא שלה
הנשמה הזו נועדה למלוכה.
|
אדמה בוערת ואת יחפה
רוח נושבת ואת עירומה
מיטה נשברת, את כל כך בודדה
אש משתוללת ורק את קפואה.
|
|
|
מי הנאצי שכתב
את דברי הנאצה
על משה-מטאל,
להקת הדת' מטאל
הטובה בעולם?!?
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
