|
"לפעמים צוחקת ככה סתם היא פשוט כזו...יש לה נטייה
בלי סיבה לסבול...."
"והיה וכל אשר עמד מולי חלום
אעצום עיניי ואשן לנצח.."
1980 הייתה שנה מעניינת...כי נולדתי, חבל שאני לא
זוכרת כלום, בטח שמו לי משהו בחלב..:)
תצחקו הרבה - תחיו חיים ארוכים!
תהנו מהדברים הקטנים של החיים, הם באים בכמויות....
נתת לי מים
נתת לי אוויר
נתת לי שמיים
|
ואם הרגש מוצא את דרכו עד אליי
איך תאמרי לא יודעת
|
קח את כל מה שלמדנו,
קצת ממני קצת ממך
|
אתה רוצה לשכוח
אני רוצה יותר
|
היא לא רצתה לומר מילה לא רצתה לספר
אך כל מה שהכאיב לה יצא והשתחרר
|
כותב / יוצא מחושך לאור/
בורח/ צורח/ מתחיל שוב לחפור /
בכל העבר שהיה ואינו/ בכל הרגשות שהציפו אותו/
|
מה קרה לכל האהבה הזו ?
קנקן ריק מתשובות מונח אל מול פניי...
שותה אני בלי דיי
מוחק את לילותי
|
משילה קליפה ועוד קליפה
חושפת את נפשי
|
I don't want to contain your pain anymore
I've got enough of my own
|
come to me, my precious one
i can't resist you anymore
|
I got a free ticket to this heaven of life,
Am I just like a bug will they hit me and crash?
I got a new ticket... to this heaven of life...
|
I wish I could cry, I wish I could cry from up above
So you will have a storm right now
|
flowing in dark narrow ally
stepping thru my past
|
Maybe I'll go to the desert / I know this place before
|
It is the shadow of myself
That's running after me
|
look what you did to me
my beautiful symphony
|
We will meat again I told you
Find myself in endless dream
|
My ears are numb from trying to hear you
You're calling me from depths my love
|
כשאדמה נפערה תחתינו
מצאתי נחמה בזרועותיך
מצאתי נחמה בעיניך
כשהאדמה נפערה תחתינו
|
בלעדייך, לא הבנתי, לאן אלך מכאן,
האמנתי שתמיד נהיה עולם אחד
|
בא לי חיבוק
אחד כזה שיחזיק אותי בחיים, בשפיות
|
לפעמים אני יוצאת לגשם, שישטוף את המילים שלך...
|
גם דמעות מתות, זולגות ונשכחות
כשחושבים עלייך הן חוזרות חיות
ובדרכן למטה, חלקיק שנייה באוויר
הן זוכרות ומפיצות אורך
|
היא יודעת שאתה מחכה לה
היא יודעת שאתה כבר דואג
אם תמצא את עצמך לא מרפה ממנה
היא תלך
|
סוף למחשבה, סוף לתמימות
בעידן האהבה והמוות החנוק
ומחר, אם לא אתפוצץ, אוליי יירו בי חץ...
|
הרבה פה השתנה אך הכל אותו דבר
אצלי בלב האהבה דבר שלא נשבר
היום זו לא תמונת שקיעה
היום זו הבנה
|
את זוכרת, כשהיינו ילדים, את החצר הירוקה לצד בניין עטוי
קמטים?
|
והיה וכל אשר עמד מולי חלום
אעצום את עיני ואשן לנצח
והיה וכל מכאובייך לימדוני אהבה
|
יש ימים שאין לי מושג
מה קורה ביני ובינך
|
רציתי זיכרונות תקופה למחול לחזור לנשום
אך שלל חצייך רק גרמו ללב לחדול לפעום
|
נא אל תשכחני ירושלים
אעלך לראש שמחתי
אל נא תשכחוני, בניי, אחיי, דודיי
|
על חוף כתום , גלים של ים אדום
לוקחים אותך , זועקים את שמך
|
קרני השמש הרכות / נופלות עלי, הן מלטפות
שפתייך תיכף מנשקות / את שערי
|
אז אני לא בוכה,
זה לא אומר שכואב לי פחות.
|
אני בוחרת לא לשמוע את קולך
אני יודעת שתציל את עצמך
ואחרי כל הדברים שכבר עברת
לא רוצה להכאיב לך
|
ואני עוד מחפשת את עצמי
כמו עיוורת בצילו של חלומי אני עכשיו
מסתנוורת והולכת בעקבות האהבה...
|
כמו מוכה הירח מהשיר של הגאון
חיכיתי לך שעות, לא יכולתי לישון
כמו משוגע, אני צורח לשמים
כמו אביון ברחוב מחכה למילה או שתיים.
|
ברגעים קשים ידעת לומר לי את המילים הנכונות
מילים נוגעות, מילים יפות, מילים...
|
יש מקום שבו אני שומר עלייך, מעבר למפתן האפור והצר
יש מקום שבו תמיד אראה פנייך...
|
לא מרפה ממני ישותך
מהדהדת בקרבי
בליבי עד שיידם .
|
עצומות עיני כשם שעצומה דרכך להראות לי אהבתך
|
רק תהיי איתי...
רק תהיי איתי עוד שנה עוד שנה...
|
וגם אם לא תמיד אדע לגעת, לא אשכח את המבט
שהיה לך שם ברגע בו ביקשת שלך אסלח
וגם אם לא תמיד אדע בי שקט אלווה אותך
בדרכי שלי, בדרכי שלי אהיה איתך
|
אני פוחדת אני בוכה,
אני שותקת אני מוחה,
|
חשבתי שאוכל להתמודד עם הכאב הזה, פעם אחרונה
חשבתי שאוכל לומר לך שלום, פעם אחרונה
קיוויתי שתגיד שאותי אתה אוהב בפעם הראשונה...
|
החיים מתדרדרים לתוך מוות שחור
ונמאס לחוות שמיים בוכים כל חייך
אז צא מההלם ולך בתלם
ואל תיתן להם לדפוק לך את החיים...
|
רגע של שקט, שמיים כחולים מול ים אפור
|
הולכת בדרך שלך, השבילים מובילים לחלום
יודעת יש מישהו איתך, אך אינך מביטה בו היום
העבר לא רודף את הזמן, שחלף כך לפתע פתאום
ואת צועדת לאט לתוך הרחוב הכתום.
|
וזה כמו שהייתי ילדה
ושיחקתי על נדנדה
שעולה ויורדת מעלה מטה
ואני מרגישה חופשייה
|
זהו שיר של אמצע לילה, האהבות ישנות
הרגשות בועטים בבטן ותופסים את החלומות
המציאות היא מפה מטושטשת, הבחירות הן שונות
ואתה רודף כל לילה ומקיץ עם הדמעות
|
שקט, זמן אבוד בתוך כלוב לא יראה אור יום
שקט, טעם חסום בצינוק מדובלל לא יריח את גופך...
|
גם הזקן ההוא אמר: "את לא יודעת איך להכיל אותי בתוכך
דמי בדמך הוא ים שלא נשכח".
|
הוא הסתכל עליי...לא הוא לא, הוא הסתכל על דינה...
|
דני השכיב אותי שם וסגר את הדלת! מה אני אמורה לעשות עכשיו?
לחכות פה ולהיות יפה עד מחר בבוקר? קר לי קר לי כל-כך!!!
|
השקפה אחרת - אני האיש בתוך המראה,
אל תבין אותי, תרגיש אותי ותדע...
|
שעמם לי...ציירתי.. וזה מה יצא.
|
אני חושבת שהציור מדבר בזכות עצמו.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
הבמה זה דבר רע!
רע! רע! רע!!
אל תיכנסו לכאן
לעולם יותר!!!
עופו מפה
כבר!!!
לוליטה מנסה
לצמצם את מספר
היוצרים בבמה |
|
