|
 
"הבחורה לא רוצה. הבחור מאוהב כבר, אני יכול לראות פרחים
יוצאים לו מהאזניים הגדולות שלו. אני זוכר איך הרגשתי ככה
כשלקחתי את היד של סונייה שלי ונתתי נשיקה ואז ידעתי שהיא
שלי..."
|
את רק זקוקה
לרוח
שתנשב אחרייך
תסתור שיער
ותתן לך הרגשה
שמצידך
היית נוסעת כך
עד מחר
|
גיבורים בכוח
אינם נוצרים
ולא חשוב
מה כולם עושים...
|
גיליתי לך
שבליבי תא קטן
ומגנטי
המושך אותך אלי
ומרחיק אותך מעלי
|
חד-פעמי?
תלוי..
עם מי
נראה
די סתמי
אתה רציני?
לא..
מוגזם!
שלישייה?...
|
שורשים
מתחברים לגזע עבה
המוריד ענף
בפיתולים...
|
צריכה חלום
להבחין מה אמיתי
צריכה אותך
שתכיר לי אותי...
|
טיפה שתכנס לליבכם
ותגרה עוד פעימה
טיפה שתזרום עם דמכם
תפרוץ דרך עורכם
שייסדק עוד טיפה...
|
אתה עוד קצת כאן
למרות השמש החמימה
ועוזב...
|
לא רציתי להיות מכוון
להיות מנוגן
על פי נעימות המחר
ולדעוך בסופן
|
כואב לי ממך
נרדמת
סוף סוף מנוחה
|
ממבט על שפתי שכבר אינן מחייכות
שוב על עיניי- ואין הן קורצות
גומעות את הרגעים והנופים האחרונים
כל טיפה וטיפה הנוטפת מהחיים...
|
הוא רק מקשיב
לנעימות הנשמה
|
אילו כעסך ילבש מדים
ויכוון אלי את נשקו
ארים את ידיי מעליי
ואבקש
שתפרוק...
|
הצמחתי גבעול
למעלה, כה מהר נדחקתי
מכאב צרחתי, מפלח דרכי
לכיוון האור...
|
לדמיין במוחי
שהקפה מתמכר אליי...
|
ישנם רגעים שחייבים לעבור
לעורר מחשבה
לגדוע או לזרוע
ולהותיר זכרונם מאחור
|
ישנם רגעים שחייבים לעבור
לעורר מחשבה
לגדוע או לזרוע
ולהותיר זכרונם מאחור
|
וניגנת לי צלילים כה ענוגים
פרטת עליי
באהבת נעורים
מתי חשבתי שארעד
ממיתר?
|
וניגנת לי צלילים כה ענוגים
פרטת עליי
באהבת נעורים
מתי חשבתי שארעד
ממיתר?
|
קרבי אלי גופך
הכנסי לתוכי
התמסרי אליי
ולשפתיי, יפתי
|
זיקנה...
מאתגרת מבחינה ציורית, הגיל והזמן המומחשים על ידי הקווים
הרכים המשקפים גם את האדם שמאחוריהם.
|
|
|
בלכתך אל האישה,
אל תשכח את השוט |
|
