|
דנוש
היא יכולה להיות השכנה שלכם, זו שעובדת איתכם, זו
שאתם יושבים לידה בהרצאות.
היא יכולה להיות המאהבת, האוהבת או היפה בבחורות.
היא יכולה להיות זו שאתם מפנטזים עליה כל לילה,
זו שמקנאים בה שיש לה הכל.
היא יכולה להיות גם זו שיושבת בצד, בודדה,
כמו שאיש לא יכול.
היא יכולה להיות רזה, שמנה, חילונית, דתיה,
מכשפה או פייה, חייכנית, עצובה
היא יכולה להיות כל אחת
והיא שפויה בדרכה שלה.
אהבתי אותך פעם
במיוחד כשבכית.
דמעות זלגו מעיניך,
כשראית איך בי לא זכית.
ורצית אותי כל כך
ואולי עדיין רוצה
ואני רק רוצה את אהבתך
אבל לא ממש אותך.
|
היא עוטפת אותי בעיקר בלילות
מכסה את כולי, קר לי
בחושך חודרת מתוך הזוועות
שבראשי, רע לי
|
ביחד נהיה ארבעה
אני והבדידות, החרדה ואתה.
ניצור ביחד עולם משלנו
נפליג למחוזות היפים שציירנו
|
אני והיא עומדות מולך
והיא הולכת ואתה בא
מלאך שומר פתאום נגלה
וטוב לי.
|
והיא צריכה את תשומת הלב הזאת,
שכל הזמן יקרקרו סביבה
ויסתכלו עליה ויתפעמו מעצם קיומה
וכמה שהיא יפה
|
אני שונאת את החיוך שלך
מעוטר גומות החן
אני שונאת כשאתה מסתכל אלי במבט בוחן
אני שונאת את היד שלך נכנסת לתוכי
|
רגע של אושר נחת לליבי
רגע קטן שנמשך כמו נצח
הוא חדר כך לאט לתוך עולמי
לאט עד שלא נשאר מקום כמעט
לעצמי
|
|
|
בועז רימר נתן
לי לרדת לו...
-שרמוטה בווידוי |
|
