|
 147646252
על הפרנציפ!!!
אני נולדתי בכ"ד תשרי, שנת תשמ"ט. בת 13 וחצי.
אולי לפי החומר שאני כותבת אני נראית כמו ילדה דביקה
וקיטשית, אבל דגה לא כזאת.
כן, נראה שאיפשהו בתוכי יש תוכן...
אין לי את הרגע מהמשפט 'לחיות את הרגע'.
זה מצב מוזר. חדש.
זה סתמי, אני אפילו לא יודעת איך לקרוא לזה...
|
התבוננתי בצבע הורוד שעוטף את השמיים. בחיים לא ראיתי ורוד
כ"כ...כ"כ..כ"כ ורדרד.
הייתי כ"כ שקועה בורוד שהשתקף על הבינינים הכחולים- שלא שמתי
לב ש... אני בזרועות של הבחור הכי מדהים בתבל. המגע...
כנראה לא שמתי לב, נפלתי מהמדרכה.
|
זה היה קשור בבן אדם נורא מורכב... איך בן אדם יכול להיות כ"כ
עיוור? איך יכול הוא על אושרו לוותר?! היא יותר מדי האמינה בבן
אדם שעקר את ליבה וקרעו לגזרים, שניסה לשים מסכה של גבר-על
פניו של ילד... ימים עוברים, ממאנים לנחם... לו רק פתח הוא את
עיניו!!!
|
אם אני חושבת עליו יותר משאני חושבת עלי,
חושבת עליו יותר משאני חושבת על בן אדם אחר,
חושבת עליו כעל דבר נשגב,
דבר שאיש ידו אינו משגת אליו,
כעל דבר שיחיה לנצח -
דבר שאין כמוהו...
האם זה אומר שליבי נתון אליו?
|
זה מרגיש מוזר.
אני אף פעם לא ראיתי אותו.
הוא לא גר כ"כ רחוק... רק כמיליוני שנות אור ממני...
ממני, ממני אליו- האם גם הוא מרגיש, חושב?
|
איפה אני עומדת?
על גשר?
מרחפת על מים?
|
היי אלוקים, זאת רק אני.
רציתי לראות אם בין מלחמה למלחמה, בין שלום לאהבה-
יש לך זמן קצת להקשיב לי.
|
אני תוהה כמה בן אדם יכול לסבול,
כשכל פעם באה צרה אחרת להעיב על השמחה.
אני לא מסוגלת לשלוף עכשיו מילים יפות,
למה חזרתי לשם?!
|
|
|
"אבל קפטן קירק,
אני לא
נערה-שפחה
מאוריון! אני
אפילו לא
ירוקה!"
אילנה מסבירה
לקפטן ג'ימס
טיבריוס קירק
למה הוא ממש לא
מכיר אותה. |
|
