|
כריס פיקר אידיוט. נולד בשנת 1985. כותב לעצמו דברים
לא מעניינים ואז מפרסם אותם באמטלה כי הם מתוחכמים
ובעצם פוסט מודרניסטיים בעצם. כפי שאתם מבינים הוא
מתיש את קוראיו, ולכן לא מומלץ לקרוא אף מילה אחת
שכתב, וכל אלה שקראתם עד עכשיו הן ביזבוז!! רדו לכו
צאו מפה מהר!!! ובכלל לא קוראים לו כריס פיקר! והוא
מתופף בלהקה הכי טובה בעולם!!!!!BODHISATTVA!!!!!!!
כל הסיפורים הקצרים נכתבו מיד ולא נערכו, בדרך כלל
היו מכתבים, והקומיקסים הם גם - המצאה מריבוע לריבוע
ללא תכנון. בהצלחה...
ג'וני ישב לעצמו ליד שולחן העבודה וחשב לעצמו מחשבות נלוזות על
אחת מעובדות העיריה בה ניתקל היום. הוא חשב על הפנים שהיו
מפתים בעיניו כאשר הסתכלה לכיוונו. טוב לא ממש הסתכלה לכיוונו
יותר הסתכלה אל השעון שהיה תלוי ממש מעל פדחתו הקרחת....
|
יונה מהר מהר לקחה את חבילתה שהייתה לא גדולה מגודל קופסת
נעליים ממוצעת, חככה ידיה האחת בשנייה וכמעט ויצאה מדעתה מה יש
בתוך קופסא זו! ישבה לה ואפה מונח על המכסה, עיניה פקוחות
לרווחה, ופיה פעור בהבעת התרגשות קורסת.
|
אם רצוננו הוא להגיע לגן העדן, המתואר כמקום כזה, עלינו להיות
מושפלים חסרי כל וחסרי כישרון. אך כאן נכנס פרדוקס אקסיומטי-
אין אפשרות שכולם יהיו הנחותים, על כן רק אלו שקראו את הסיפור
הזה יכנסו לגן עדן, ואם כולם קראו אותו, אף אחד לא ייכנס לגן
עדן. לכן כדאי לשמ
|
"תודה," אמר וביד ימין לוקח את הבקבוקון וביד שמאל אוחז בשדה
החשוף והמושלם. היא רכנה אליו ונישקה אותו והוא נישק, איזה
נישק, בלע אותה כאילו הוא אוכל מנה ענקית של ספגטי בולונז ויש
לו 30 שניות לחיות.
|
יום טופף כבר מזמן היה בבית נח ושותה דאקירי קר על בר העץ שבנה
במו ידיו, מאזין לדורס בהופעה חיה, וחיוך של לגלוג נסוך על
פניו.
ג'ים מוריסון צרח טוב יותר ממשה בכל הזדמנות.
|
לפתע הבחין בנערה בצד השני של הרחוב המבעבע. "וואי כוסית" אמר,
בקול רם, ואיזו זקנה שהיתה לידו עשתה לו פרצוף וזרקה עליו
מלפפון חמוץ.
"תתביש!" אמרה לו וקולה רועד מכעס ופחד
"לעזעזל מה את עושה, מטומטמת?!" שאג עליה. המכנס שלו התלכלך.
|
בכנפיים עשויות בושה
עולה למעלה מתרחק
ממנה
מפניה
|
ג'וני העייף לעולם לא יירדם...
|
ג'וני העייף הולך לבקר חבר תמהוני
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
גידי לא, גידי
לא,
גידי אל תסע
מפה! |
|
