|
אני היא הבועה
שכולם מפחדים ממנה
ומנסים לצאת ממנה
או מנסים לפוצץ אותה.
לאן שאלך - בועתי איתי,
מבט חודר יעלים אותה
ומבטי שלי
יבכה סבון.
סצנת נוף סוערת מתרחשת כרגע על חוף הים. הנוף - אותו נוף של כל
חוף-ים. עונת אמצע הקיץ היא זו, והעננים ברחו מפני אימת השמש
למזג-אוויר אחר, של ארץ רחוקה וקרה מדי. ליד קו המים, על גבול
ההירטבות, בגבול הארוך בו אפשר להשאיר טביעת רגל בחול והיא
תיעלם בין הגלים
|
חצי שקר קטנים
אנחנו יורים אחד בשני
כמו קופידונים קטנים
בדירה בינונית בחור נידח
|
אשתוק.
כי אדע
שזאת הדרך היחידה
בה אתה יודע לאהוב.
|
הציפורים והדבורים הביאו לי
את בשורת הקיץ מאוחר
מדי, כשאני הייתי כבר
באמצע החמסין עם שפתיים
|
חומות ידיים, אצבעות ומפרקים
בשילוב איברים קטלני בגובה החזה.
|
לא רק התאפקות פוקעת כשיח -
גם הלב יכול להתפקע פתאום.
הדם יזרום, והבכי יריח
|
אני כחומר בידי היוצר כשאנחנו ביחד
ואתה מעצב אותי כפי שתרצה
בגחמה רגעית.
|
אבא אוהב אותי מאוד,
לכן יגלגל אותי בשמיכה
כמו הסיגריה שלו
(שהוא אוהב
יותר ממני)
|
לאן שאלך - בועתי איתי,
מבט חודר יעלים אותה
ומבטי שלי
יבכה סבון.
|
אם אשכחך חיוך קסמים,
מה יהיה לי
חוץ מעור ועצמות?
|
לחקור ולהפנים את החטא,
להכות את החטא על החטא,
לפני שאדקור את החטא
בסיכות מעצמותיי הזקנות.
|
אמות פעם אחת כנווד מתחנחן.
אמות פעם שנייה כאשר לי תסרב
|
הוא רטן את החלון הפתוח
שלא הסכים לתת לו מנוח. הדבורה הספיקה לחמוק
בדיוק כשעמד לסגור את החלון
ולהציל את חייו.
|
אמרת שיהיו כאן אנשים מפוקפקים,
אך בעודי הולך ברחובות שוממים אלו
רק רקיעות רגליי מהוות לי חברה,
|
מרפי מחייך אליו כאשר הוא עובר על פניו,
הוא שמח לראות את לחם חוקו קורם עור וגידים,
הוא שמח לראות עוד מישהו שנוח לו עם
השתיקה
|
חיבוקן האוהב יחנוק
צרחת עולל
|
אל הארכיון האישי (36 יצירות מאורכבות)
|
|
גמרת? הגיע הזמן
באמת, אני נכנס
לבמה חדשה.
תביאי קפה.
החבר של שלי. |
|
