[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 chenizman

אל היוצרים המעריכים את חן אלחנן
לא סופר, לא כותב, לא אמן

רק אומר מה שיש לו בראש,

גם אם זה לא כל כך מובן




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מקאברי
We exit the graveyard. He is back to his old self. Now he
will walk down the streets, and the people that will walk
next to him and in front of him will look right through him,
and this is the way it had always been. After all, he is
less than attractive.

"הוא יהיה בסדר" הם צעקו לאוויר. מאיפה לעזאזל הם יודעים, אני
תוהה, אבל אם הם אומרים, הם בטח יודעים יותר טוב ממני.
מזל שהייתי נרקיסיסט מראות לא קטן בחיי ולכן הזיהוי היה
מיידי,
הדמות שראיתי הייתה זהה לדמות שראיתי במראה בכל יום במשך חיי.

היפרדות
ריח חזק של יאוש ואלכוהול היה הראשון בו הבחנתי.
מיד אחריו הרגשתי בריח עשן סיגריות מהול בריח הצלחה. ברקע, ורק
עם תשומת לב מיוחדת, הצלחתי לבודד את ריח ההשפלה, שהיה חזק אבל
לא ברור, כאילו מוסווה במוזיקה.

דיאלוג
הוא חטף למיקי את הג'וינט מהיד ולקח שכטה. אחרי כמה שניות לקח
עוד אחת והחזיר למיקי. הוא התקדם עוד קצת לכיוון הצוק ועמד על
הקצה כשחצי מהכף רגל באוויר ורק העקבים במגע עם הצוק. הוא
התכופף ונגע עם הידיים בקצה המצוק. הפנים של מיקי היו בשלב הזה
לבנות לגמרי...

משל
נתפסתי על חם, בדרך עם כולם
נשלחנו להוריד לה ת'ירח
יצאנו חרוצים, בקור ובגשמים
רק שלא תבקש גם חמוצים

אבל מה לעשות, יש לך רעיון בראש שאתה חייב להפטר ממנו. זה
תכתיב המציאות. זה לא דבר שאתה ביקשת אלא התבקשת לעשות. אחרת
יהיה בלאגן. כמו להשוות את זה לרכב דוהר במאה קמ"ש ולהכניס
אותו לקיר בטון, רק כדי לעצור אותו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
Tell me that you see a perfect vision
I say that you see in black and white

While the resolution is getting clearer
It seems the solution is getting nearer

גורל
כנראה שעוד מבול אחד יגיע
וישאיר גם לך הרס וחורבן
ועד אז ברצינות אני מציע
לנצל את מה שיש מהעולם

עצב
אני מוסיף תמונות של תום ועל תקווה
ומסנן משם את כל הציניות העקובה
ומגיש לך בשקית של בד שחור
זה בלוז לאופטימיסט, מעכשיו אתה גמרת לבחור

אהבה
במבטים מוזרים נגמרים אנשים, וקמים
וגיבורים שחזרו, שחזרו מלאים בפחדים
בגלים, בזרמים נשטפים

ורואה אותי עכשיו שוחה,
עכשיו מחזיק את המעקה,
ועוד חלון אני הוזה
ואת הוזה בדיוק כמוני

גורל
והיום אני שומר לי אמונים
לכל הנשמות שמתו בזמן שניסו ליצור חיים
והיום אם הם יגידו בוא תבטיח
אני מבטיח לנסות לשחרר את השבויים

תחושתי
ואז הדופק מתחזק כשמנגב עם העיניים ת'מראות,
והדם עכשיו זורם, הזכרון המציא פטנט להעלים לי את תחושת
המחשבות

געגוע
מנגד, זאת עומדת ושותקת
ויש לה מיליון סיבות לצחוק
מנגד, זאת שותקת ורועדת
ואני פה, עם כולם מחכה לאות

מחאה
אז התחלתי במסכת חיפושיי המייגעים
וטיפסתי על הרי סירוב וגבעות מהפכים
וחציתי את נהרות ההשפלה

קצרצר
כל כך הרבה סבלת בחיים, ובדיוק כשמצאת מנוח
או לפחות כך חשבת, אתה ילד פיקח
לא מספיק מסתבר, וגופך שקודח

יחסים
יש עוד סוד קטן לספר לכולם
זה מתחיל בסיפור על חיים ונגמר עם הרבה דם
ביום שבו תוכלו להבין את הכוונה
זה יהיה היום בו תוולד מחדש התובנה




פעם אחת באמת
קרה שנשכתי תוך
כדי. אבל זו לא
ממש אשמתי.
הייתי נורא
רעבה.




דוגמנית מספרת
על פעם אחת, או
פעמיים או שלוש
(לכי תדעי לספור
כשאת דוגמנית).


תרומה לבמה





יוצר מס' 34987. בבמה מאז 4/5/04 12:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לחן אלחנן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה