|
 199054924 אותנפישתים
אני די צעיר אבל תמיד נהנה להעלות את המחשבות
המטומטמות שלי על כתב לסבלם הרב של אחרים .
לא חובב שירה גדול וקצת מפחד מרמת האינטלקטואל ששוחה
בבריכה הזאת אבל עדיין כיף לקבל משוב .
למה הפסקנו? אני לא יודע בטח הלכתי לבכות כמה שעות, זה מרגיע
את אמא שאני בוכה ומראה חולשות שלא הראתי לה לפני, אני מקווה
שהיא רואה איכשהו דרך איזו אמונה תפלה או דרך הכוכבים או דרך
סיפורי סבתא אחרים כי מכאן, מקרוב, היא נראית מאוד גוויה
והמוות לא עושה לה טוב.
|
כמו שאני זוכר לחגור חגורת בטיחות.
טרם תחילת הנסיעה.
כמו שאני זוכר לחבוש קסדה.
טרם תחילת הרכיבה.
|
בתוך ההמון,
והפרצופים העמומים.
חיכיתי כבר לראות,
את חברי הנעלמים.
|
טיפשון,
טוב ששאלת יקירי כי משגל נסוג נכשל
נפלת בגורל!
שלי ושל אביך המבולבל.
|
אאבד את נשמתי,
אכנע לשקיקתם של העכבישים.
במרתפי עצמותיך.
|
אם יש לי תחביב בעולם הזה הוא שפשוף.
אני המאהב הכי גדול שלי.
אני אומן בחסד.
|
כתבי כישופך,
שורפת עונג בעינייך.
רקדי מחול הרע,
לופתת רגע בטלפייך.
|
ליל מתים. ואני,
נושם כבד, קולי רועם אל תוך צללי המערות.
|
שמונה שנים עד התקרחות מוחלטת.
נא להדק חגורות ולהתכונן לנטישה נקבית מוחלטת.
נא להתכונן לחיים בודדים של התנזרות בכפייה.
נא להבין לעומק את משמעות הקרחת.
|
רק סבא יש לי,
ולו חנות של סוכריות.
ישנוני זה ונחירותיו,
את חמדני הגן הן מבשרות.
|
ארובה שתבשר לעולם שאנו ויתרנו על טכנולוגיה מתקדמת.
ואולי גם נרוץ ביערות ונרגיש כמו בחלום או בסרט הודי.
הייתי נותן הכל כדי לחזור איתה למאלטה, ולשכב עם יאניקה על
החופים האדומים של עיר הולדתה.
|
אני בוהה,
בעיניי היא עירומה וחושנית.
היא טיפה קטנה,
במבול האנושי שלי.
|
העושה מרוויח.
לחם של ממש, חיים מבושלים.
|
לא שומע,
נגני לי את תחנונייך אלף.
לא פותח,
נשף אחרון היה לך ופרצופך חשוף כעת.
|
אני שופע בניסוחים חכמים ושפה עשירה אבל מרגיש עני ודל בחיי כי
כל הנוחות הזו מחשידה , הפשטות וחוסר הצורך לריגושים מהדהד
ומפעיל אזעקות מאובקות .
|
אני אתחיל מההתחלה בשביל מי שמצטרף עכשיו. הכוונה היא לא שזו
תכנית רדיו אלא הכוונה היא שאני אספר את ההקדמה למי שמצא רק
החלק הזה של הספר הענקי שלי, שמכיל לדעתי יותר מ7000 עמודים אם
אני לא טועה אבל יש סיכוי גדול שאני טועה כי כולנו טועים
לפעמים וחלקנו טועים
|
|
|
DARN ME.
מישהו ששונא
לקלל. |
|
