|
חצי מזוכיסטית חצי סדיסטית, לא היה ברור מה הייתה יותר היא
בדרך-כלל הייתה יושבת שם על המיטה מחכה לטלפון לצלצל. טוב זה
היה ברור בסופו של דבר כל מה שהיא תמצא שהוא תעסוקה זה לשבת על
המיטה ולחכות למכשיר המקולל הזה לעשות רעש צורמני.
|
בכיתה סגורה ומחניקה כ-30 תלמידים ישבו, רובם הסתכלו לכיוון
השולחן חלקם באמת הקשיבו למרצה
לפחות אני, בעוד המרצה "החביב" הסביר על היצירה החשובה של חיי
|
הם היו שניים
הם רקדו יחדיו, יכולת לראות את האהבה שהם רכשו אחד לשני
זה נראה כאילו מחווה
|
היו היתה בארץ, רחוקה-רחוקה, ילדה צעירה ושמה היה שירלי.
הוריה החכמים בחרו את שמה בחוכמה, כי אכן קולה היה קול ערב
כקולות המלאכים השומרים.
יום אחד הלכה לה שירלי לטייל, ובטיולה ראתה שירלי מקומות
מדהימים
|
פעם אחרי שהיא "נפלה" היא ברחה הביתה, היא מצאה את האומץ אפילו
לפנות למשטרה.
|
הילדה הזאת, טיפשה מוגמרת, נקראה בשם. אך מאחר ולא ידעו מהו שם
משפחתה, הם היו קוראים לה "מעין אחת".
מיני רבות, בה שום דבר לא היה מיוחד,
אף על פי שרצתה להיות מיוחדת.
|
עד אותו יום הוא היה לבד, הוא לא הכיר איש, ואיש לא הכיר
אותו.
הסביבה בה הוא היה חי הייתה סביבה נורא סגורה, היא לא אפשרה לו
ליצור קשר עם מישהו אחר.
המשפחה שלו הייתה משפחה אובססיבית, היא לא אישרה לאף אחד
להצטרף או להיות חלק מהחיים שלהם אלא אם הם עמדו בתנאי
|
אני שוב שומעת את הצליל החוזר המגעיל הזה טו טו טו טו טו טו
טו טו
וזה עצוב כי אני יודעת מה יקרה בעתיד
ומשום מה, זה קורה לי הרבה
אנשים שמבקשים עזרה, אנשים שמחפשים שמישהו יעזור להם
|
זה היה עוד יום קיץ מהיפים האלו שאימא ואני ישבנו והשתזפנו
בשמש וראינו אותה עולה ויורדת בשמיים. "ימים יפים באו עלינו"
היא הייתה תמיד חוזרת ואומרת. ואני מצידי - שכל השנה תהיה יפה
כזאת.
|
אני לא מפחדת
הוא נשק על דמעותיה
אני לא מפחדת
הוא נשק על שפתיה
היא מפחדת
אך לא נעה ולא נדה
|
בעיירה כזו אין לי דבר לעשות
וגם לא אעשה
אלך לי כל עוד כוחי בי
אברח לי כל עוד רוחי בי
|
למה איש לא רואה
למה איש אינו עושה דבר
דמעותיי יחלפו
אך רגשותיי נשארות
פחדיי יגברו
אך יישארו לעד עניין שכיח
|
|
|
כל הגאונים חולי
נפש.
אחת בהדחקה |
|
