|
Go Ahead, argue with me. Otherwise I'll think I'm
wrong.
מיכל גרה בבאר שבע. שעה ורבע נסיעה. אף על פי כן, פגישה כמעט
עיוורת, נסעתי. יצאנו למקום מצחיק שיושבים בו על כריות
והמלצריות לא מתייחסות אליך בכלל. צחקנו על זה שבטח בסוף
המשמרת הם מטאטאים את העצמות של האנשים שמתו מרעב.
|
|
המשפט "למצוץ
סוכריה" לא אמור
להיות מחרמן...
נכון?
אני, מנסה לשכוח
שאפילו אפרסקים
עושים אותי
שמחה. |
|