|
סי.ג'יי מק'קווין הינו שם עט; שמו האמיתי אינו ידוע
ברבים, והמעטים הטוענים שזכו להכירו טוענים ששמו הוא
אורן טהל או דולב כץ. או אולי אורן כץ. או דולב טהל.
אף אחד לא יודע.
יליד 81, גדל בבאר-שבע, בבית רדוף רוחות וחתולים
בדרום העיר, אשר מוכר למשטרה מסיבות שלא נחשפו. מקור
אמין מסר כי הוא אינו מתכוון לחזור אליו יותר מסיבות
אישיות. מקום מגוריו הנוכחי אינו ידוע ברבים, אך
השמועות המרובות טוענות כי הוא נמצא במאורה תת
קרקעית סודית, באי געשי נידח באוקיינוס השקט, בכלא
שמור, בבית משוגעים ובצריף פח רעוע, אי שם בדרום תל
אביב.
בירחון "חלומות באספמיה" נטען, ע"י אחד מחברי מערכת
העיתון, כי הוא למעשה ישות פיקטיבית אשר מאחוריה
עומד כוח בלתי ידוע בציבור; במקומות אחרים נטען כי
הוא אכן קיים בגוף יחיד, אולם הינו תוצר של הנדסה
גנטית.
מהי האמת?
שאלה טובה.
"I have taken all knowledge to be my province"
Sir Francis Bacon
---העורך בחר את "הסתנקפות", המערכת המליצה על "שלום
לתמימות", ואני מפציר בכם לקרוא גם את השאר. הם יותר
קצרים.
אפס בחברים.
כיתה יא' הולידה איתה להקות בביה"ס, ואני ניסיתי את כוחי
בשירה. במשחק. בכתיבה. בציור. אפס. אפס. אפס. אפס. המספר שרודף
אותי לכל מקום. ואבא שלי היה נאנח ואומר "אורן, די עם זה. אתה
חייב להפסיק ללכת עם הראש בקיר. מי הפוך? אתה, או כל העולם?"
|
כל הסיפור המטורף הזה התחיל כשהחבר הכי טוב שלי, אריה, החליט
לשכור דירה ברחוב אלנבי בתל אביב. אריה הוא בחור טוב אבל קצת
תמים - והוא בדק את הדירה מתי שהוא בצהריים - ולא גילה שכל יום
שישי בערב פורחת שם מסיבה מחתרתית כלשהיא.
|
עץ ישן מרקיב - מרקיב מבפנים. אתה עלול למצוא את עצמך במקום
שכזה, עם ריח אופייני, שבו כל צעד עלול להפוך לנפילה אין
סופית. הרצפה עלולה לקרוס מתחתיך, וברגע שתתחיל הקריסה אין
לעצור אותה. אתה תיפול, וכל דבר שתנסה להיאחז בו יתפורר ויקרוס
עליך. מפולת עץ.
|
לכלוא פרפר בקופסא, ללא פרחים לשוטט ביניהם, ללא אור שמש ורוח
קלה לשחק בהם, לעשות זאת יהיה פשע נוראי.
אני פורש את כנפי, כנפי המחרידות, בצבעי שחור וארגמן, עם
הטפרים המוכתמים בדם הבולטים מקצותיהן, ונאנח. כיצד יכול אחד
שכמותי לעוף עם הפרפר הזה?
|
פתאום אני קולט שמוות כבר לא מפריע לי כמו פעם, כאילו
שבאיזשהו שלב לאורך הדרך נשרה ממני ההבנה הזו, שמוות זה דבר
רע. פתאום הוא נראה הגיוני, בלתי נמנע, אפילו - סביר.
למה זה לא נראה לי מוזר?
|
זה מתחיל להיות מוזר יותר ויותר מרגע לרגע." אמר אייל.
"אין לנו איזה שיעור מחר?"
"עזוב אותך משטויות. יש לך יצורים ילדותיים אינטילגנטיים בתוך
הגוף שיוצרים קשר עם תת-המודע שלך ואתה דואג לשיעור?"
"תן לי לישון על זה."
|
Something inside me wanted to be touched.
It's the kid in me, the child that remains,
deep within guarding and embalming walls,
it is being smothered to sleep.
|
אסור לבכות. צריך להיות חזק.
משהו בפנים מתפרק וניתק.
תמשיך לחייך. כולם מסתכלים.
אבל השפיות נסדקת בפנים.
|
והיום אני עומד, ניצב זקוף, מביט הרחק ומקווה שוב,
הילד כבר חלש, הפך שקט וביישן מכאב והזנחה.
אך בזמנים הוא זורח שוב שמח ובוהק, בזמנים הוא מחייך,
בזמנים בהם יד מלטפת את שלי, בזמנים בהם חיבוק נחלק.
|
עיניים אדומות מחוסר שינה,
לא ישנתי שישה שבועות שבועות שבועות.
הקול הזה בראש מפריע לי לישון,
הוא חוזר לי על כל המחשבות מחשבות.
|
אוקיי../ הנה לכם מופע. אני... סי.ג'יי. מק'קווין... רוצה לבצע
התאבדות תיאטרלית במיוחד בשביל הקהל.
ראיתם פעם מישהו מת? באמת?
תנו לי לנסח את עצמי מחדש.
מישהו מהקהל היה פעם בצבא?
|
אל הארכיון האישי (23 יצירות מאורכבות)
|
|
ניסיתי פעם עם
אחד בן 15,
הייתי אז בת 13.
מאז לא ירדתי
מה-20. תלוי לאן
בעצם
מיכלי לא אונסת
קטינים |
|
