|
 
הגיע ב77
קרית אתא, חיפה.
מכנסי עור שחורים
חולצה לבנה פתוחה
מישהו רודף אחריו
הוא לא מסתתר
ידוע גם כבועז כ...
את ראש השנה הזה לואיס לא ישכח אף פעם.
החג הזה, שלוקח את נפלאות השנה האחרונה, שם אותם במחסן בחדר
האחורי של הלב ומפנה מקום לנפלאות חדשות, התקרב בצעדים
קופצניים ומוזרים.
אבל על זה הוא לא ידבר.
|
היום כשפגעתי בך היית לבד. אמרת מה שאמרת ואני התבוננתי. אחר
כך אמרתי לך 'אולי היית לבד כשפגעתי בך, עוד קודם'. סיפרתי לך
שקראתי שבחיים לפעמים אין פואנטה, רק התבוננות. נרדמת.
|
לילה של כוכבים מרמים שדולקים יש עכשיו בחוץ.
נראה שלא צחקנו כבר יותר משבוע. אולי קצת בבוקר, אבל אחד עם
השני לא. כוכבים שדולקים מרמים בגלל שהם מאירים רק את עצמם, הם
מוארים. חשבתי על הכוכב המרמה שנתתי לך.
|
היום כבר לא
מבקש שיוכל או
מישהו שיקח הכל
ישים אותי שליו
|
רודפות אותי מילים
של אחרים.
|
החורף הזה יותר התקררתי
כבר שבוע חולה
חודשיים לבד.
|
האצבעות שלי
כמו מקלות סיניים
|
זיז כמוה עם
או בלי כנפיים.
|
היום הרגשתי נבגד
נגעתי בגוף אחרת
|
אתה אוהב נרות
שאל אותי אמיתי
|
בעולם שלי איני מורגל
לחיות תחת השמש
סביב מעיין מוזהב
|
טוב,
אז אשב לכתוב
אולי
תנוח עלי נפשי
|
כמה רציתי
לחזור
אל ימיה הראשונים
של המלחמה
|
לחשוב עלייך כך
הו איזו שערורייה!
אני מודה שכך היה
|
אתה יודע שבכל רגע
שאתה עובר ברחוב
מישהו מציץ בך
או סתם עברת לו
|
הנה איבדתי את הזכות
ואת הבחירה עזבתי
|
נשים שלוחות רסן
מקננות קינים בפתח ביתי
עטות בין קורים וזרדים
ממתינות להסנפה הבאה
|
חיכיתי ביהירות לאהבתך
והכית בי בהביאך את השמש אל יומי
|
ומה אם מישהו יבוא ויאמר
שהנשר הוא מלך והקיפוד בין שומריו
הילד ישמע קול שופר בעורפו
ולאן עוד נברח וישיגנו הקול
|
אני חושב שאני אוהב את כולם
הגעתי אל רגע האמת
הו חברים אוחזים בי
ואני סורר בנשמתם
|
בזמן האחרון רכבות
מסיחות את דעתי
|
אתה לא מאמין שתגיע
עד הדלת
|
לסובב מנעול בלב כמו כספת
עייניך נוצצות בחלון הרכבת
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
רגע, אז הוא
מהרעים?
גברת גילדנהורן
צופה ב"כלבי
אשמורת". |
|
