|
".....אמרתי לעצמי זה לא יכול להיות
לא רציתי לתת לאמת להתגלות...."
|
אבל אני בבועה שלי,
בבועה שלי...
מנותקת מהעולם,
לבד עם עצמי...
|
אך אתה לא מבין, אטום,
כמו פקק של בקבוק.
ובלבך כבר אין דופק,
לא רואים שום דבר מעבר לאופק,
|
לא ידעתי מה להגיד,
לא ידעתי אם לבכות או לצחוק,
|
מחפש משהו בחשכה,
מחפש משהו מי יודע מה תמצא,
מחפש משהו שכל אחד רוצה...
|
"עומדת לבד בחשכה ומחכה לך,
שתבוא ותיקח אותי מתוך העלטה,
אל האור והטוהר הזוהר בקרבך..."
|
בסוף אנחנו מוצאים את מקומנו,
והוא עובר לפיסה הבאה ואחריה לבאה ולבאה ולזאת שאחרייה...
בסוף, הפאזל מושלם הוא עוצר שנייה, מסתכל, ובהינף יד אחת הוא
מפרק אותו.
|
|
|
חגית?
מה יהיה?!
אחד שמאמין שאף
פעם לא מאוחר
לתקן. |
|
