|
מטורפת, חולת נפש, פסיכופטתית, משוגעת.
מטורפת, טיפשה, מטומטמת, תמימה.
מטורפת, מסוממת, מדחיקה, בורחת.
מטורפת, מוכשרת, לא מוכשרת, מנגנת מציירת וכותבת.
מטורפת. שותקת, מדברת, צועקת. שותקת.
עיני נפקחות. אני קמה לאט, סוחבת זמן נוסף במחיצת קרני השמש
הראשונות שהציצו בביישנות מבעד לתריסים. מתאוששת בהדרגתיות
מהשינה ומפשקת שפתיי בפיהוק. אני קמה בחוסר חשק מוחלט, גוררת
רגליים וניצבת זקופה למול החלון
|
הדבר הראשון שראיתי היה חושך, חושך מוחלט. היה לי קר. זה נמשך
זמן קצר, והתמונה הבאה הייתה, כמה מפתיע, ההלוויה שלי. צפיתי
בה כבר מזווית עליונה, מלמעלה.
זה היה קצת מוזר. שובל של כמאה אנשים השתרכו אחרי המכונית
שהובילה את הארון שלי.
|
את הרי לא מכירה, ילדה. את קטנה מלהבין. מה את יודעת? הרי שלא
כאבת מימייך את שכול המחשבה. תמיד ידעת רק טוב. ואיך תדעי מה
טוב מבלי לדעת רע...?
|
"היי גלי, אני אורית, אחראית על מסדרי הזיהוי בתחנה. אני אעמיד
מולך 4 אנשים. תצביעי על מי שאת בטוחה שאשם. אם תרגישי שאת לא
יכולה להתמודד כרגע,זה בסדר. זה עניין חשוב, אך לא על חשבון
הנפש שלך."
הנפש שלי כבר מתה. מה שנשאר בנפשי המרוקנת, זה הזיכרון. והוא
צורב.
|
כמה שנדב אהב אותה. אבל מבחינתה, הוא הידיד הכי טוב שלה בעולם.
היא סמכה עליו בעיניים עצומות. היו להם את השיחות הכי עמוקות,
שלדעתו שברו שיאים עולמיים. הם חשבו באותו ראש אבל בכל זאת היו
כל כך שונים, וטלפתיה ביניהם לא הפתיעה אותם בכלל, וזה קרה
המון.
|
אני חושבת שהכרתי את סיגל הכי טוב בעולם. היא גם יודעת את זה.
ידעתי מה היא חושבת עוד לפני שהיא אמרה. תמיד ידעתי אם היא
משקרת, לי או למישהו אחר, וידעתי מה היא באמת רוצה בניגוד למה
שהיא אומרת. כל כך שקופה, הסיגל הזאת.
|
היא פתחה את הדלת בזהירות, ויצאה החוצה.
היא לקחה נשימה עמוקה והתחילה ללכת. לאן? היא לא יודעת. לאן
שהשביל יוביל אותה.
על גבה היא נושאת תרמיל עם מעט בגדים, קופסת סיגריות ושטר של
עשרים שקלים חדשים שהיא מצאה במטבח כשהכינה לעצמה קפה אחרון.
|
גדרות תיל מקיפות את חומת הבידוד
המפרידה בין כאב לשמחה
ואנחנו כלואים מאחורי סורגי היאוש
בבית הסוהר, חולמים על פריחה.
|
מקווה שנחל הדמעות יפסיק לנבוע
מעמקי נשמתי האבודה.
|
נכתב לחברה הכי טובה שלי, מור. אני אוהבת אותך.
|
אני חושבת שאני לא רוצה כי אני מאוד רוצה. אני לא חושבת שאני
שווה שיאהבו אותי. אני לא טובה מספיק, אין לי את זה. זה לא
שבנים לא רוצים. אבל הם חושבים מהזין. וכשהזין עומד השכל בתחת,
כמו שאומרים.
|
אני לא שונאת אותך. למה שאשנא? עשית דבר מותר, לגיטימי, מובן.
זה לא סוף העולם. אתה תתקדם, תהנה, תתאהב כמו שלא אהבת אותי,
תחיה כמו שרצית, תזיין כמו מטורף. אני אעמוד במקום, אבל אני
בסדר.
אני אשרוד גם את זה.
|
עשן עושה לי רע. מין הרגשת חלחלה כזאת, קוצר נשימה, מחנק
|
|
|
התבוננתי בה
שעות עד שהבחנתי
בה
תיארתי לעצמי
שכל מה שאומר
ישמע מגוחך,
אבל תיאור שכזה
לא מפריע לי,
אזרתי אומץ
וניגשתי אליה.
שאלתיה: "מה
ה..."
"מצב?" היא
מיהרה לענות
"האמת היא
שהתבוננתי בך
שעות עד
שראיתיך,
אני מתארת לעצמי
שזה נשמע
מגוחך,
אבל תיאור שכזה
לא מפריע לי..."
היא סיימה.
"עזבי" ,אמרתי
לה, "אנחנו לא
מתאימים". |
|
