|
העיניים תמיד יגלו
את אשר המילים מסלפות
וידייך מזמן כבר אינן
נוהגות כפי שהיו מלטפות
וטעם שפתייך שונה
הרי גם ארגיש טעמו
מגעך דוחה את ליבי
כי בקרבך פועם גם ליבו.
בלק נייט הוא הצד האפל.
בלק נייט הוא ההליכה המהירה בלילה חשוך.
הוא ינשוף גדול שעף בדממה בשמי הלילה.
הוא האביר השחור שבא לנקום על כל דבר רע שעשית
לאחרים.
"הפה אומר ששכח, והלב כותב לעיניים."
אבל כמה שלא הוצאתי לא היה מספיק מקום. אז הורדתי גם את כל
הדברים מהמדפים. המורים שלי קצת התעצבנו שהפסקתי להביא ספרים
ומחברות לכיתה אבל מה אני יכול לעשות? אין לי מקום על המדפים
כי שמתי את הדברים שנתת לי שם.
|
Once again I touch you
Once again you tremble
The waves of your pleasure
are cooling down my pain.
|
those beautiful eyes of yours,
open wide and unbelieving,
You gasp for air
|
Have you ever known, girl, loneliness like mine?
Did you embrace the shadows of loves long lost in time?
|
הוצאתי מהמדף האמצעי את האוסף שלי.
קופסא גדולה ומלאה בלבבות.
הוצאתי וסידרתי אחד אחד.
|
נכנסת בשמחה אל הקצב
קצב הואלס הסוחף
אינספור בני זוג מתחלפים
בעשרות אולמות משתנים
רקדת עד שהשחר עלה
ולבסוף נפלת לרצפה...
|
פרשתי לפנייך שטיח אדום
מצפה לראותך צעדייך עליו
|
ירוק מלבלב שוב אוחז ענפייך
אני, הינני,
רק שחור ולבן,
|
בשעת לילה מאוחרת עלתה זעקה בליבי:
"אני בודד! אין גוף אישה שתחבקני,
אין נפש שתאמצני אל ליבה."
באותה השעה ענה לו מוחי:
"אינך בודד.
מכרייך רבים,
מעריצותייך ממתינות לשיחת טלפון."
|
Did I ever tell you how much I hate endings?
|
אני יושב כעת בחושך, אור הנר מרצד על פניי בעודי כותב לך את
השורות הללו...
|
|
|
כוס אמק
מתוסכלת, ברגע
של תובנה |
|
