|
ילידת '88. זוכרת שזה הרגיש הכי אמיתי שאפשר, ושזה
יהיה אמיתי שוב אם רק יתנו לו.
Still don't know what I'll do
When there's no more you.
|
כל צעד כבד יותר מקודמו, רועש יותר, מעייף יותר. את הולכת עם
כיוון ברור, למקום ההוא שמושך אותך ואינך יודעת למה. הוא שולח
ידיים אלייך, אוחז בשלך ומושך אותך אליו, כאילו אין אחרת בעולם
מלבדך.
|
היא הייתה שונה.
שונה, אבל מיוחדת.
מיוחדת, אבל שונה.
|
And I'm not ok, I'm not fine,
But do you really mind?
I can't be mad at you,
Though I really have any right.
|
They opened their gates for you,
Did you know they were waiting?
|
I hate it when you cry,
I'm sad when you're down.
And I'm just like you, you know
We're alone against the world.
|
I don't know that knife that I hold
And the hand that holds it isn't mine
The surface around me isn't real
And the feelings I have don't belong to me
|
When Roses aren't red,
When say aren't blue,
|
מרגישה אותה בוערת בי,
מאיימת לשרוף אותי.
מקיפים אותי באהבה,
ואני? רק שנאה יש בי.
|
תני לי רק עוד כמה רגעים,
את הרי יודעת איך אני, תמיד
|
עפה אל תוך שמיים שחורים
ממהרת, מתחברת, נעלמת
|
מסתכלת במראה,
ורואה איך שאני נסדקת.
זה קורה לאט,
משתלט עליי.
|
הם לא מרגישים,
הם לא מבינים,
הם לא יודעים,
מה עובר עליי.
|
היא אף פעם לא מחייכת,
הילדה העצובה הזאת.
אף פעם לא ראיתי אותה צוחקת,
תמיד פניה רטובות.
|
לא יודעת להתמודד,
לא יודעת להדחיק,
אז אני סתם אחת,
אחת שבורחת.
|
ילדה, למה את שותקת?
ילדה, תפסיקי להיות תמימה.
ילדה, איך את לא רואה מה הם עושים לך?
ילדה, בגללם את נהיית חלשה.
|
זאת אולי רק תחושה,
סתם הרגשה מוזרה,
אבל זו אני,
תמיד, וגם עכשיו,
לבד.
|
אבל האם באמת נבין את הכאב?
הכאב הנורא הזה, כאב של לאבד בן?
|
שוב בורחת אליה,
אל המציאות המדומה.
היא עוטפת אותי, את כולי,
עכשיו אני שלה.
|
נעל ישנה בפינת החדר,
מונחת שם, מרוטה ובלויה.
לנעל יש הרבה סיפורים לספר,
אבל במצב שלה קצת קשה לדבר.
|
מחייכים, חושבים שהם מבינים.
מחייכים, מבטיחים הבטחות.
מחייכים, רק מחכים שכבר נלך.
מחייכים, חושבים שהכל הם יודעים.
|
שקיעה.
השקיעה שלי.
זו שאני יכולה להתבונן בה מאות פעמים ולא להשתעמם.
|
עוד זוכרת אותו בתווי פניו,
זוכרת את חיוכו המקסים.
זוכרת את כל מה שאהב,
זוכרת שירים שכתב.
|
You believed that everyone should be forgiven, not by some
holy power, but by humans like them.
|
הם לא יכולים להבין מה כל כך יפה בזכרונות האלו...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
סלוגן מספר
19457836
בלונדינית מנסה
לשבור את שיא
גינס בכתיבת
סלוגנים (שלא
מתפרסמים) |
|
