|
עם נעימת הבוקר של גריג התעוררתי לעוד יום של שמש, ואני רציתי
גשם,
כל כך רציתי גשם אז יצאתי לחפש.
|
הבאבא יאגא שלי לא היתה זקנה מקומטת בעלת אף ארוך ועקום עם
שומה ענקית בצידו. היא גם לא היתה בעלת חטוטרת, לבושה
בסמרטוטים בלויים ומסריחים.
שלי היתה גבוהת קומה, עטופה בבגד גוף לבן בוהק מפיץ הילה
זוהרת.
חצאית הטוטו שלה היתה מעומלנת היטב והיא טופפה על בהונותי
|
ויצאתי אני
ללוות את אפסי
על גדה
המובילה לתומנו.
|
את אותות הזמן
הדבוקים לרגלי
ישטוף הנהר וישא אל העתיד.
|
|
|
מה ז'תומרת למה
האיש בסמל של
הבמה צועק?
זוהי תגובה לחלק
מהיצירות.
תשובה מטומטמת
לשאלה נדושה. |
|
