|
כולם אומרים עליה שהיא ילדה תוססת, מלאת חיים ואוהבת
לצחוק, אומרים שיש לה הרבה מה להציע, היא עדיין רק
ילדה וכבר שואפת להרבה ויש לה חלומות גדולים, ויש לה
גם את הכישרון אבל היא, כשהיא יושבת בחדרה המפוספס
והחשוך לבדה וחושבת על חייה, היא תמיד מגדירה אותם
כמכתב שהתחיל לפני בערך 20 שנה ומי יודע מתי ייחתם
ולמי ישלח ואם בכלל, מכתב שחור על דף לבן.
את המכתב הזה אף אחד לא קרא, אף אחד לא הצליח לפענח
אותה, היא פשוט משהו לא מוגדר שכזה.
מה שהכי חשוב לי הוא שכשתקראו את היצירות תזכרו שזו
לא עוד סיפור או שיר שכתבתי כדי להרשים את אותכם,
אלא פשוט צירופי מילים שמתעדות את המסקנות הלב.
כן זו אני.. יש לי עוד דפיוצר (ע"ש מאיה חזון) אבל
זה החדש עקב בעיות טכניות... באמת ובתמים, זה לא היה
ניסיון ליצור פרסום נוסף ליצירות שלי, במשך שנה
ניסיתי לקבל את הלינק והסיסמא החדשה אבל גם המייל
הקודם שלי לא נפתח....
עמכם הסליחה...
"הדלת השחורה נפתחה, זו הייתה דלת גדולה, מסיבית כזו, כמו של
הכספות שנפרצו, אלה שהראו בחדשות. הכול היה שחור חוץ מפס אור
אחד, כי הדלת לא הייתה ממש סגורה אז דחפתי אותה. ורק שתבינו,
עם כל הגודל שלה היא הייתה כל כך קלה, לרגע נראתה לי כמו דלת
מקלקר או מספוג.
|
"....הילד הזה היה מסוג האנשים שאוהבים את רק ימי חורף קרים
במיוחד ובכלל את הימים הסגריריים והקודרים ביותר - בדיוק
כמוהו.
הוא רצה שיהיה רק חורף ויותר מזה שיהיה רק חושך.
פשוט תיכנן מבצע השמדה, להשמיד את השמש ולתמיד...."
|
"...ועל המשענת שלפני ראיתי בין כל הכתבות שאומרות ששרית היא
פצצה וששי הוא המלך, בין כל אלה ראיתי כתובת לא גדולה במיוחד,
מעיין כאילו מודעה, אבל עם כתב יד יפה כזה, היה כתוב שם כך : "
חדר כושר לכוחות נפשיים" ומוצמד לזה מספר הטלפון "061-010101".
|
"...אז אולי זה נשמע מוזר ואולי בגלל זה היא לא ממש מסתדרת עם
כולם אבל ככה היא, היא דיי חיה כאן ועכשיו, וגם לא נשים לב אם
ננסה להסתכל מקרוב, אבל בליבה או יותר נכון אם זה תלוי בה היא
שם, חמישים ומשהו שנה."
|
זה היה אז בטיול, כולם ביחד על החוף.
השמש שלחה קרניים של אושר
הגלים רישרשו כמו צחוק של המון.
|
"...הוא תפס אותה בזרועותיה בכל הכוחות הצמיד אותה לקיר וניסה
לנשק אותה היא סרבה רצתה לצעוק אך הקול לא פקע מגרונה, היא
פשוט עמדה שם מזילה דמעה ושותקת, והוא המשיך במעשיו הוא נגע
בה..."
|
"...חיפשתי אותו בכל מקום
בעולם סגול
ומצאתי אותו שם...
שלו וגם קצת שקט
כמוני.."
|
וברגע שאחרי הסופה
רעם של זעם
אתה מגלה שברק הרגש היחיד
הבזיק וברח גם הוא עם מהירות האור
|
דוגמנית המוסר
צועדת לה עכשיו
על מסלול כמעט טהור
|
"איזה כייף כשיש חבר אמיתי!"
|
אך בכל זמן ובכל עת,
ישר מהלב וכל האמת,
תמיד תרגיש מנושל.
ככה זה,תגלה שזה
חוזה חברות בערבות מוגבל.
|
חייל, ילד של אמא
רק אתמול חזר הביתה
ממסע ארוך ומייגע.
|
ואבני שהם
ואבני מלאים לאפוד ולחושן
|
ואז אתה מבין
שבין כל החברים
אתה לבד בעולם
בודד בין כולם!
|
תביאו לי את המספר של אלוהים
אני רוצה לשוחח איתו על כמה דברים
ויש לי לסגור איתו גם כמה עניינים דחופים.
|
אני יושבת
יושבת וחושבת
מה לא עשיתי בסדר?
|
"....
בשקט בשקט ראיתי אותו
ואז בעצם הבנתי
היא היתה כאן כל הזמן הזה... איתו. "
|
במה שלא תביט, על מה שלא תחשוב
תמיד תגיע המחשבה, משהו לא טוב
אז בואו נשנה קצת את העולם
קצת אני, קצת אתה וקצת הוא ובכלל כולם
|
כשאניח את ראשי על כתפיך
ארגיש את ראשך
ואחשוב על אותם מחשבות כשלך
|
"...
לשלום יש סמל
לשלום יש תקווה
ומו שאמר בניימין זאב הרצל:
"אם תרצו אין זה אגדה" .... "
|
דקות של רגעים אינדיבידואלים
דקות של מחשבה אישית
|
|
|
רגע רגע!
מה לא בסדר בזה
שאבא של אפרוח
וורוד ערומקו??
חשבתי שזה טבעי,
מה לא?
כרבולת של
תרנגול ברגע של
מבוכה אחרי
שהבינה שלא כל
אחד ערומקו. |
|
