|
עוד אחת מאותם אנשים שנותנים ליצירה להרגיע את
מחשבתם. לא חייב לצאת יפה, העיקר שיצא.
ואני הופכת למכונת חבטות,
אך לא ברור מי החובט ומי הנחבט
|
גבי מתקמר
אנקה
נפלטת רכה מגרוני.
|
אהבה מעבר לשחקים,
בעיניים עצומות
|
תפסיק!
לא!
אל תפסיק...
אני אוהבת אותך
|
אם רק היה יכול
הייתי מרגישה את החגורה
מכה בגבי.
|
אני בוכה
ואתה לא מנגב לי את הדמעות.
אני רועדת כולי
ואתה לא מחבק אותי.
|
זה כי תמיד אהבתי את הכאב
למרות כמה שאני שונאת אותו.
|
בכל פעם שהפנים שלך בראש שלי
אני רוצה להקיא.
|
התחושה של אחרי
היא פשוט מדהימה.
התמכרות לתחושת האפטיה שאחריו
לשקט שאחריו
לשלווה...
|
גזע עץ כפוף
לא צעיר לא זקן,
מרים שורשיו,
על עצמו הוא מגן.
|
אתה המלאך שאבא תמיד אמר לי
ששומר עליי בלילה כשאני ישנה.
|
מבטים ארוכים ללא מלים,
גורמים מבוכה ספוגת גיחוכים.
|
והוא עדיין עם שרשרת פרחים על הצוואר
בבגדים כחולים של בית החולים
צוחק.
|
אין אוויר
צריכה לנשום
בלי לשבור.. בלי לשבור
כ"כ אוהב
חונק.
|
זה החום
ששני גופים מרגישים,
העוצמה של מה שהם חשים.
|
השפתיים שלך היו אש
מתוכה פרצה להבה שובבה
|
יום אפרורי,
כמו מצב רוחי.
רוח סערה,
גשם, אפלה.
|
יושב על כסא
ולא קם.
יושב על כסא
ומחייך אל העולם.
|
מטפטף כמו באינפוזיה
אל מחוץ לחיים.
|
ואז הושטת יד...
ורצית לגעת.
ואני לא רציתי.
|
לא להיקרע לגזרים
כדי שהוא יאסוף אותי.
|
להרגיש את הצורך
לנשוף הכל החוצה.
|
לא להיות עם אגואיסט
לא לתת לאף אחד יותר להכנס
לא רציתי...
|
אני רוצה להיות קשורה אליך ברצועה
וללכת אחריך לכל מקום
ממש כמו כלב.
|
לפעמים אני רוצה שתהיה פה אתי
שתרגיש אותי ואני אותך
ותתן לי נשיקה בפעם הראשונה
ואני בקושי מכירה אותך.
|
מנסה לצעוק
לצעוק חזק
שכולם ישמעו
שכולם ידעו!
|
אפשר לחשוב שכל העולם הזה
בנוי רק מאנשים טובים,
ושכל המטיפים לטוב..
|
לא כל יום אומרים לי
שאוהבים אותי.
|
תפסיקו אותי
תמחקו אותי
לא רוצה להיות פה עוד.
|
חם כ"כ
פותח את התווים
ומנשק את הצלילים.
|
וכשהרגשתי כה רגועה
וכה בטוחה, בידיך.
זו הייתה הפעם הראשונה שאהבתי אותך באמת.
|
לא מצליחה לכתוב.
הרגשות תקועים בפנים.
|
עולם ריק.
כמו העיניים שלה
|
פילח את דרכו,
פימפם וגמר.
|
והכוס, פיסות שקופות של חומר
כה עדין ויפה ומסוכן.
|
כואבות הידיים,
רועדות.
הדמות הורודה פרוסה על גופי,
ומה היא אומרת בכלל?
|
הכאב מתחלף באושר
בסחרור ראש סוחף
המפיל אותי מרגליי
|
האם יש טעם לבכות
דמעות ריקות מתוכן
|
עזור לי לא לחזור אליה,
עזור לי לצאת מהרשת הסבוכה אשר טווה לי אוהבי.
שחרר אותי מרגשות האשמה אשר הוא
מתבל אותי בהם לארוחת הלילה שלו.
|
הדרך הטובה והקלה ביותר להתבגר
היא לשמוח.
|
שוקקת להרגיש את שפתיך
לגופי,
לעורי החם,
ושנינו מתערבבים.
|
חוט שחור
מתלפף במורד גופי
משתחרר באימה ובפחד שמה
יאבד.
|
זרם מים חזק נופל על גופי המכווץ, מים קרים שדוקרים את בשרי
ומרטיבים את עיניי. או שמא זו אני?
יושבת במקלחת, לא טורחת לחמם את המים.
|
אבל הנה אני שוב סתם מדברת שטויות כי כשאנחנו ביחד אתה הכי
אוהב שבעולם. הכי מאושר שבעולם הכי דואג שבעולם. אתה הכי מחבק
ומעריץ שבעולם!
אבל אני פשוט לא מבינה למה. אני רואה את המבטים שלך בי, מביט
בי בהערצה מוזרה, אף אחד לא הסתכל עליי ככה בחיים, אז מאיפה זה
מג
|
לפה אין מילים, טוב שיש לי אצבעות להקליד בעזרתן.
הפה שותק, מפנים את כל הכעס וכל הכאב עמוק בפנים עד שכבר אי
אפשר לסבול ואני משתגעת.
|
אף פעם לא הייתי ילדה קטנה.. לא באמת ילדה קטנה, אז למה עכשיו
אני מרגישה יותר מתמיד שמתנהגים אליי כמו אל תינוקת שעושים לה
פרצופים חמודים כדי שלא תבכה וכדי שתצחק כי זה כ"כ חמוד לראות
אותה צוחקת וזה עושה את כולם שמחים כ"כ ומצחיק אותם.
|
נגמר להיות נחמדה. נגמר לפחד להגיד לך שדי. נגמר לפחד ממך
ומהתגובה שלך והכאב שלך. הכאב שלי. פשוט תפסיק.
|
כ"כ הרבה דברים קורים, ואני לא מרגישה בכלל שאני נחה. וזה אמור
להיות ה- חופש שלי, הזמן שתכננתי כבר מאמצע השנה שבו אני אנוח
מהכל. אנוח... ולא אעשה כלום. אבל כמובן שזה לא קורה. אני
בתפקיד חדש של להציל את העולם.
|
חודש אחרי שנפרדנו, נפגשנו שוב. נפגשנו שוב ושכבתי איתו כדי
לפצות אותו על הכל, אבל אז הוא לא ידע את זה. בשירותים בתחנת
הרכבת, בדיוק כמו שהוא רצה...
|
יש מי שמנסה להתאבד ויש מי שבאמת עושה זאת ומצליח
|
למה אני לא יודעת/יכולה להנות?
למה עד שסוף סוף יש לי משהו דומה לחבר שסה"כ אוהב לגעת בי
ולנשק אותי כמו שתמיד רציתי, אני נלחצת והורסת הכל?
|
נגמר הכוח להמשיך,
נגמר החשק לאכול,
נגמר הכיף בלשיר.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
ארבעה אמריקאים
בטרנזיט - צוות
לעניין
ארבעה ערבים
בטרנזיט - צוות
לבניין
-המועצה לשחזור
בדיחות לעוסות |
|
