|
שלום,אני ברק.ואתם?
ניתן גם להיכנס לדפיוצר של אני והוא להקה מטורפת
שתגיע הכי רחוק שאפשר! (בערך עד צומת בני דרור!)
http://stage.co.il/Authors/45884
ואפילו יותר טוב אתם מוזמנים להיכנס לדפיוצר של
מיסטר פיין שותפי לפרויקט "אני והוא" המתקדם: (שווה
מאוד מאוד כניסה!)
http://stage.co.il/Authors/11714
המשך שהות נעימה!
אגב למי שמעוניין לדבר
המסנג'ר שלי הוא
ברק קו תחתון Y10 שטרודל הוטמיל נקודה קום.
הרגשת התסכול אפפה אותי באותו בוקר יפיפה, השמש זרחה במלוא
הדרה, השמים היו תכולים, גם לא היה חם מדי, וגם לא היה קר מדי,
יום נעים ונחמד, היה לי יום חופש מהעבודה כי זה היה יום ההולדת
שלי.
|
זה קרה לא מזמן. ממש במקום לא רחוק מכאן-בשולי הדרך, ישנה פניה
לכיוון כביש עפר המוביל לתוך יער סבוך, זהו ביתי.
אני כבר 20 שנה גר פה. אני עץ תפוזים, וכל היער הזה נטוע עצי
אורן. אני יחיד ומיוחד.
|
היה זה יום שישי, שעה 15:00, אין אדם בישראל שלא יודע את
ההרגשה של היום הזה בשעה הזאת, הרחובות מתרוקנים מאדם,
אין יותר פקקים, אין יותר רכבות, כולם כבר סיימו את הסידורים
שלהם לשבת, הכל כל כך שקט...ואפילו שזאת תקופת בחירות רועשת
במיוחד.
|
זה היה יום קיץ, שרב כבד. בסביבות 40 מעלות בצל, אי אפשר
לזוז.
ודווקא ביום הזה החלטתם שאתם רוצים לצאת לטיול, לא משהו ארוך.
ניסע לירושלים, נטעם קצת מהעיר, מכל הרובעים, מכל האווירה, מכל
התרבות.
|
כל חיינו בנויים על זמן, להספיק כמה שיותר בכמה שפחות זמן,
המשמעות של זה, היא שאנחנו רוצים להספיק למצות את החיים עד
הסוף, בלי לבזבז זמן מיותר, וזה נובע מהעובדה שאין אנו יודעים
כמה זמן קצוב לנו.
|
פעם אחרונה שלי במקום הארור הזה. אין פרידה יותר מאושרת מזאת.
אבל כמו שהכרתי את אותו המקום, ידעתי שעד לשנייה האחרונה המקום
יוציא לי את המיץ.
|
הרשו לי להציג את עצמי. שמי יהודה. פעם אחרונה שביקרתי בכדור
הארץ הייתה בשנת 1505, מיד אחרי אביב העמים המשכתי הלאה,
החלטתי שאיני רוצה לחזור עוד, אני רוצה תפקיד יותר חשוב.
|
ראיתי אותו, אבל הוא לא ראה אותי. היה זה בנאדם הנראה בערך
בגילי. הוא חיפש מקום לשבת - הוא היה עיוור.
|
אני לא יודע
מה אני,
אבל לאט לאט
מגבש דיעה
לדעת מה אני אוהב
ומה עושה לי רע.
|
ואנחנו,
במצב אירוני,
מקדשים אדמה
אבל הורסים אותה
זה די פתטי
|
את מוותרת.
עוד רגע את נשברת
אני כזה נורא
|
איבדתי צלם אנוש
אין לי אמונה בבני אדם
ואת עדיין באלם
מתי כבר יחלוף הזעם
|
ואני זה סיפור אחר
אמונה אצלי דבוקה
לא יכול אחרי 20 שנה
לשנות את הגירסא
|
אז אולי תבואי
רק לכמה דקות
אני מתגעגע וגם רוצה
אותך לראות
|
לפעמים נפגע
בלי ממש סיבה
זה רק בגלל שהדיעה שלך
לי חשובה
|
יושבים במכונית
4 לפנות בוקר
|
השארת לי מכתב
לערב שבת
ובשורה התחתונה
היה רשום
|
ואחרי שכבו כל הנרות
נשאר רק לקוות
ששם למעלה המלאכים
מתייחסים אלייך כמו שצריך להתייחס לגיבורים
|
רואה את הגלים
עולים ויורדים
ומדמיין אותך בזרועתיי
מתחבקים
|
אולי בקיץ היא תבוא
גם בקיץ זה לא רע
|
רק לגביכם
כל הדיבורים
משלט הרחוק
מהר מאוד נעלמו
|
המים זורמים
כמו הדמעות
לא מצליח לסדר
את הזרם
גם לא את המחשבות
גם לא את המחשבות
|
אי שם
בתוך ארמון
בארץ רחוקה
יש חדרון
ושם מחכה הפתעה
|
זאת הרגשה של חלום
חלום שהוא סיוט
אבל בעצם זאת המציאות
|
אני יודעת שאלייך
זאת הדרך הנכונה
איך אותה הדרך
נראית כלכך שונה
|
היה היה פעם
בממלכה רחוקה
זוג אנשים
בחור ובחורה,
הם לא עזבו אחד את השני
אפילו לא לשנייה
|
היא אישה
היא אישה
היא תשחק
בלב שלך
|
והמחשבות הרעות
עם צחוקך נעלמות
וכל מה שבראש עולה
זה כמה שטוב לי, כמה אני נהנה
|
ובכל זאת
הכוח שבי נרדם
הרצון לחיים
נעלם נעלם
|
ערב נחמד
לצאת ולבלות
לראות עולם
וגם להנות
|
בעיר הגדולה
ליד חתנת הרכבת
הולכים קצת ימינה
בדרך תעברו גם שלט
|
והשקט שהגיע
אחרי הסערה,
הפך לשקט
הכי רועש שהיה.
|
אני עובר התקף
התמוטטות עצבים
|
אני סתם עוד שם
שיהיה חקוק על אבן,
אשכב לי שם על הבטן
|
אינטרסיות
עבור טובתך
הדאגה היא
רק לעצמך
|
גם אני נפלתי קורבן
לאותה תחושה מרנינה
|
הכסף הולך ובא
זז ממקום למקום
ורק אנחנו עומדים
עומדים במקום
|
אני יושב כאן
מחכה
אבל את
לא באת
|
אני לא משוגע
אני לומד מן העבר
מסיק לקחים
ומזהה את הנסתר
|
יותר בודד מזה
לא יכול להיות
|
עוד לא האיר הבוקר
כולם ישנים
|
חום מעיק
באמצע אדר
התהפכו היוצרות
אני לא מאושר.
|
הכל באמת היה מצויין
חזרנו לבסיס לא ממזמן
אמרו שחודש היה פה שקט
התחלנו לעבוד כצוות
|
מחפש כתף
להישען עלייה
שתרגיע אותי קצת
|
לא מזמן
שהיינו יותר קטנים
היינו משחקים
וגם מבלים
|
ואת
נקודת השפיות
שבד"כ אומרת
יהיה בסדר
|
בסוף שבוע נוסטלגי כזה
זה התחיל בביצוע כלכך יפיפה
|
זה באמת נשמע
לא הזיתי לשנייה
אני כבר לא שם
אז למה זה קורה גם כאן.
|
ערפל כבד מסתיר
את גגותיה של העיר
עיר הפשע והרשע
כל יום שם מתבצע
איזה רצח, פיצוץ, או שוד
|
לא רוצה לשמוע
פוליטיקה זה לא בשבילי
|
ארזי הלבנון
כבר לא אדומים
ושלגי החורף
לא היו כל-כך חמים
|
פנטזיה יקרה שלי
אולי כבר תתממשי
|
עיניים נעצמות
אבל לא מעייפות
מעונג מיוחד
של התאהבות
|
הולך לי בין הסימטאות
מחפש אם יש עוד מה להיות
|
ואחרי שהכל נעלם
והקרקע ספגה
את מנת חלקה
|
שבת בצהריים
יום של מנוחה,
כל המשפחה ביחד,
יוצאים לארוחה,
|
ישנו ריב בין מלאכים
שם למעלה
המלאך הלבן מול המלאך השחור
|
רצתי הכי מהר
שרגליי יכלו
והמזל הרע
דאג שהרכבות יאחרו
|
לכל אדם
יש שאיפות
וגם רצונות
משלו
|
צועד לי בשדרה ארוכה
שדרת המחשבות
לאותה מחשבה בסוף אני אגיע
אי אפשר לטעות
|
עם בואו של האביב
הגיע גם האהבה
אני ואת נפגשנו
והכל כבר השתנה
|
היום,
הבנתי פתאום,
שהרגילו אותי,
לחיים לא נכונים
|
אחרי הכלב הגיע תורו של החתול
|
מקבץ קטן של תמונות של קימל
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
"אגד"
כי מאתיים
שאהידים לא
טועים.
משרד הפירסום
"אחמד ובניו
ז"ל" |
|
