|
לפני 21 שנה זה קרה, הבוקר הפציע ושירת הציפורים זכה
היא למשמע אדם.
בבית החולים קרה נס! כך קראו לו הרופאים.
600 גרם, בדיוק. חבילת גרעינים שחורים, בלי מלח.
ומאז המסע ממשיך, זורם כנחל איתן אל חלומות האדם
הקסומות.
בנמל עזוב
ליד איזו ארץ,
סירתי עומדת דומם
רק מחכה לגשם, סערה שתעיר את העולם!
|
ציפור דרך אנוכי
מילותיי הכתובות - כחוט השני צרופות
אל קרקע איתנה!
|
אל מול אורות העיר - משכן החושך
בדמי אגן עלייך - גם אם לא אחזור!
|
|
|
אני רוצה
להבהיר, אני לא
צוחק על השואה
כדי לזעזע,
לעורר מודעות או
לגרור תגובות.
אני צוחק על
השואה כי השואה
זה מצחיק.
חרגול פונה
להמונים מהמרפסת |
|
