|
תמיד אני קורא סיפורים, לפעמים יפים ולפעמים לא
ותמיד אני מתאכזב מפרטי הסופר. אפילו לא יודע ממה.
לפעמים זה מפלצנות יתר ולפעמים זה מכלום.
אז עכשיו תורכם.
אני עצמי יושב בחלק האחורי. שקט. אבל רק כלפי חוץ. בפנים הכל
בוער, הכל גועש. הקולות דופקים ומנסים לעשות חורים בראשי
ולצאת.
|
עליתי לקומה הכי גבוהה בבניין הכי גבוה וקפצתי.
היה לילה ללא עננים. הירח הסתכל עלי מלמעלה. עגול, מלא, חיוור,
מתעניין במה שקורה שם למטה אבל לא יותר מדי. כל מה שעניין אותו
זה רק אם אקפוץ או לא. לא יותר מזה. רק אם יהיה לי אומץ. אבל
אני הראיתי לו. הראיתי לכולם
|
במעבר שגרתי ברחוב שגרתי הכל נראה שגרתי למדי.
|
יומני היקר.
בעצם לא. זה פעם ראשונה שאני כותב בך ואתה עדיין לא יקר לי.
|
מפלצות החושך כן קיימות. וכל מי שאומר לכם שזה רק החושך לא
יודע על מה הוא מדבר.
|
הוא ישב ישיבה מזרחית על הרצפה הטמאה כשגבו נשען על הקיר
המתפורר.
|
העולם פתאום נוטה הצידה וכל הדברים מתחילים ליפול.
|
בראשית עליי להתנצל, הסיפור שלי הוא לא בדיוק על תיכון. יותר
מכך, הוא אפילו לא מתרחש בתוך תיכון.
|
"סוף העולם מגיע" דיווחו מהדורות החדשות "מטאור ענק עומד
להתנגש בכדור הארץ" שלפתי את המברשת החדשה מתוך העטיפה.
|
כשהערב ירד, תחנת הרכבת ההומה התרוקנה מאדם. כי מה לאנשים
ולתחנת רכבת ישנה כשהערב יורד.
|
אז גבר זרק אותך
מה זה אומר לגבייך?
|
|
|
אתם יודעים מה
זה כבש?
זה מין דבר כזה
שיש במצודה. כמו
גשר קטן.
אז זהו- ממה הוא
עשוי?
כבשה שמתחילה
להבין את עובדות
החיים |
|
