|
סטונדטית באוניברסיטת החיים
הם היו שלושה ואת שלושתם הכרתי.
מתי הכרתי כל אחד לעומק, אני כבר לא זוכרת.
אבל בזיכרוני חרוטה התמונה של שלושת המוסקטרים.
את כל אחד מהם אהבתי אחרת.
|
מתגעגעת לשתיקות הארוכות
לחיוכים המובכים
לאהבה מוסתרת
|
אתה מחפש את הפרא ואני את המסגרת...
ידיך חופנות את פניי
כשידיי מלטפות לך את הרגל.
בעיר מנוכרת
|
עד מתי
ואולי, אם אפשר וכדאי
|
זה מה שכולם רוצים
פרי אסור
|
כן, מחכה להרגיש אותך
חודר את חומות גופי
|
אחריות, קחי אחריות על החיים שלך.
|
איבדתי את הכול. נשארתי בלי כלום, לא חלומות, לא אהבה, לא ערן,
לא פנטזיות, לא עבודה.
מלחמה.
מלחמה בחוץ. מלחמה בפנים.
מלחמה.
"אין לי כוח שעוד יום יבוא..."
|
|
|
שלח לחמך???
ואני לתומי
חשבתי שאני שולח
סלוגן. |
|
