|
זו רק הדרך שלי לשרוק בחושך
ואני מפחדת
מפחדת בטירוף
לפעמים כשאני כל כך קטנה
והעולם פאקינג גדול עליי
הוא מביט עמוק כל כך עמוק שבא לה לצרוח.
כל כך מבין אותה שרוצה לנפץ כל מה שרואה.
|
בין אלפי שורות המתרוצצות במוחה
כל מה שרוצה למצוא את הדרך
שתוביל אותה אל השקט הנפשי שלה
|
זה היה לילה נעים וחם. הלילה שבו עידו הגיע לביתה של רותם
מצוייד בפרחים ותפוזים, וכולם אמרו שזה סיפור אהבה שעוד לא
ראו, שנתיים שהם ביחד, ביחד הכוונה כמו עם דבק מגע.
|
הוא מחייך לעצמו ומתחיל עוד יום בחייו העלובים.
נכון, זה ניגוד די משמעותי את חושבת. אבל למרות שהוא איתך,
אהבת חייו הגדולה, החיים שלו נותרים וממשיכים להיות עלובים.
|
אחרי כל כך הרבה זמן שהייתי אי שם במעמקי מצולות לא ידועות
פתאום אני מרימה ראשי מעל המים ומרשה לעצמי לצוף ולהרגע באמצע
אוקיינוס של דמעות וייאוש.
|
הוא והיא-המחשבות מתחברות
רק כי "עיניו היו עצומות לרווחה"
|
ואז
נחיה חיי נצח בעולם הבא
|
תפסיקי להלך בחלומות שלא יתגשמו בלעדיו
לכי אל עבר החלום שנקרא את!
|
כשהשחר עולה
מפציע אור במיטתו...
|
מצביעה עם קרניה על הילדה שאיבדה הכל
שהפריחה לשמיים אהבה טהורה למען אחת מלוכלכת
|
והחורף בא
עננים אפורים מעלים זכרונות
זכרונות האהבה שלכם
ואז גם נגמר
|
ולפעמים היא מרגישה שזה לא משנה
כשעומדת באמצע רחוב לבושה לבן כשכולם לבושים שחור
ואף אחד לא עוצר להביט בה ולשאול מאיפה הדמעה
|
תמיד אמר:
הוא עם החיוך המלאכי שלו...
|
מחכה לעוף רחוק
מחכה להפגע
לא יודעת אם הסוף
הוא עוד סוף או התחלה
|
בעולם שנהיה רדוד ולא הגיוני
היא מרגישה שכשתעזוב זה כבר לא ישנה
|
כשידעתי שזה עניין של חיים או מוות
החלטתי שלא אראה אותך הלילה
|
גרגר חול מסתובב לו בעולם
מנסה שוב לברוח, לברוח מכולם
עף לכאן עף לשם מחפש דרך
|
כשהאמת נרקמת לאט על עורו
נסיון חייו מחלחל בדמו
|
בשלב מסויים בחיים שלי מרגישה בקופסא שחורה
אולי בגלל שהקשר שלנו הסתיים
ואיך אפשר בכלל לתאר קשר כזה?!
|
אז אולי, אם תמות, אולי אז גם הם יכתבו עליה
ופתאום היא תהפוך מיוחדת בעיניהם
וכל מעלותיה יעלו לשיחה בזמן השבעה
כי זה ככה בעולם שלהם
אתה לא חי - עד שאתה מת.
|
כי לפעמים שתיקה שווה יותר מאלף מילים
|
הוא לחש חזק-צעק בשקט. כשהעולם שייך לו:
"זו רק הדרך שלי לשרוק בחושך
ואני מפחד
מפחד בטירוף
|
מחכה עד שכל שערותייה יפלו ארצה
ואז, בשלווה
ברוגע העוטף את הדממה
היא תמות
|
מן עולם מרובע שהשפיות נעלמה
|
אולי כשתעצמי את העיניים
הוא יוכל להפסיק בשקר של לאהוב אותך
|
כי כששכבת שם קרה הוא ידע שתפסיקי לבכות
|
את לוחשת לי סוד כמוס
כזה שאני בטוח לא אדע לשמור עליו
|
הוא ניצוץ באפלה שלה
כשתפקח את עינייה לראות זאת
הוא יעלם בין הצללים.
|
רגעים שהאני המציאותי יוצא
וצועק על הדמעות שלא מפסיקות
|
|
|
"השיר השנה
ששלחנו
לאוריויזיון
פשוט נוראי!".
מתוך: משפטים
שאומרים כל שנה
לפני
האורויזיון, חוץ
משנה הבאה.
(ולפני
שנתיים,אם
סופרים את
שרה'לה שרון) |
|
