[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ב. רני

אל היצירות בבמה האהובות על ב. רניאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי ב. רניאל היוצרים המעריכים את ב. רני
אחת.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
בין כל הכאב שאופף את הנשמה
שלחת אליי יד יציבה
משכת אותי לתוך הפריחה

בעניי חברות זה לסמוך עלייכם שתהייו שם לידי שאני אצטרך.
בעניי חברות זה להרגיש חופשיה לספר לכם כל שבליבי בלי החשש
שבריב הראשון זה יעוף החוצה.

אנשים בעלי חוסר ביטחון עצמי
רואים את העולם בצורה שונה
ומדברים בשפה שונה
וחושבים בצורה שונה

היפרדות
אני אף פעם לא הייתי טובה בלנצל חופשים כיאות.
בחופש הגדול אף פעם לא עשיתי את כל מה שרציתי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
היה לנו אחת עם לב שבור.
היה בקבוק קולה.
היה לנו לחם פרוס.
היה לנו גבינת נפוליון.
היתה לנו טלויזיה.
הייתה לנו מיטה.
והיו דמעות.

אכזבה
עוצמת עיניים
מניחה שוב לדממה
לתפוס את כיסא המלוכה

אם תלך
אמות
ולא יעזרו
האהבה והחום
רק הפרחים ישאבו
את התום שהיה ואיננו

בלילות של ירח הזוי
הייתי קוראת אלייך
בנשמתי האומללה
הסובלת
מרוחק ידייך

והגוף דומם
והנשמה צועקת
והידיים נוגעות

אכזבה
כל כך הרבה דברים
התבררו כשקרים
כל כך הרבה הבטחות
התמוגגו להן עם הזמן

והכאב הזה
סופו לימוג
בדיוק כמו הדמעה האחרונה

את הזמן הזה
ניצלתי לך
לאהוב, להיות
על זמן שאול

גן עדן
בארץ ההיא, השלווה
נערות צעירות
לא קמות בצרחה
בלילה שחור
משינה עמוקה..

שמים עור על עור
ובונים
כמו לגו
עוד אדם ועוד אחד
פס יצור אנושי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
האושר הוא רגעי... שלא כמונו - בני אדם - האושר אין בו התחשבות
לזמן או מקום.
הוא מופיע כרצונו והולך כרצונו.

אהבה
לאהוב כמו ילדה בת 16... שהתאהבה פעם ראשונה...
שמתרגשת עם כל נשיקה?

מצטערת... על זה שאולי הודעתי ניראתי חסרת אופטימיות משהו...
אבל בחיים - עם כל הרצון הטוב - יש גם דברים כואבים... החוכמה
היא להתמודד.

בגללי.
שאני כנראה אף פעם לא אמצא את השקט שלי.
תמיד סערות.
תמיד בלאגנים.
לא פלא שכבר לאנשים סביבי אין כוח בשבילי.

אז גזרתי
לאט בלי לדעת
גזרתי את כל שערי
הארוך
השחור...

ההורים שלי נכנסו לחדר
ואיתם כל המשפחה
עזבו את שולחן החג
אמא בכתה
אני כבר לא.

והחברים וההורים ואפילו האחים ניסו להדחיק את קיומה ולהעלים
אותה.. לשווא.
השתיקה מלכה.

בין הטוב לרע אני תמיד מעדיפה את הרע כי אני מפחדת מהטוב

כל אחד שומע את הסיפורים האלו על הנשים המוכות.... אלו שהבעילם
שלהן מתעללים בהם - נפשית ופיזית... ותוהה - למה? למה לעזזל הן
לא עוזבות??

אני רוצה שתבוא ותרפא אותי.
באהבה שלך שמרפאת הכל.... גם את השברים הכי עמוקים בליבי.

וכן רוצה שיכאב לך... ורוצה לפגוע בך.
שגם הלב שלך ידמם כמו שלי.
שתבוא אליי לחפש ניחום. להישבר אצלי.

מישהו אמר לי
``לדעת מהו ליבו של אדם
יש לתפוס איתו לבד בלילה מאוחר``
אז כרגע הבנתי את הצדק בדבריו

דוד שלי אז נכנס לחדר ואני זוכרת שהוא אמר לי - מורן, אין מה
לעשות. כל החיים שלך זה יהיה ככה ויש לך שתי ברירות - או למצוא
את החיובי במצב הזה או כל הזמן לבכות על זה שכואב לך

אני חדשה בכל היחסים הפתוחים האלו. שבהם צריך לספר ולא לגרום
לצד השני לנחש מה קרה.

כי היום הכל נסגר... גם אם יהיה לנו מחר.
גם אם תחבק אותי, גם אם תיגע בגופי.... זה נגמר.

אני מחפשת את המוות .. ולאט לאט הוא הגיע.
לאט לאט בשקט בשקט הוא השתלט על נשמתי.

איך את כל הזמן פסימית?
לא מסתכלת על הצד המלא של הכוס.
ויש צד מלא.




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
אל תאמר "די".
הזמן תקיפה
אווירית.

- שפן קטן
במילואים


תרומה לבמה





יוצר מס' 12311. בבמה מאז 18/4/02 16:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לב. רני
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה