[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את איירין שוב
כותבת. ועוד הרבה דברים מעבר לכך....




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
נחום-תקום..? מין בובת איגרוף שהיא כמו סוג של בלון אבל הבסיס
שלה כבד,
כך שאם מכניסים לה אגרוף היא נופלת אחורה וישר מתרוממת בחזרה
(בגלל המשקל).
בכל מקרה, בגן שלי הייתה אחת כזו בצבא חום עם עיניים מצויירות
גדולות ומכוערות

אני במקלחת. היא בתא לידי, שרה אליו, אל אהובה שנמצא רחוק
וחופשי, אוהבת אותו, ממציאה מילים, מתנועעת לפי הקצב שהיא
מכתיבה... בגוף עירום שכבר נראה שחוק היא מפזזת לעבר כל מי שרק
מוכנה לראות.
הצגה בחינם. בידורית. ככה קראתי לה.

קיץ
כל כך חם לי שאני מוכנה ללכת עם בקבוק מים קרים ביד וכל כמה
דקות להרטיב את כל הגוף שלי שמרגיש כאילו הוא בוער.

והוא מצידו "רק מזהיר" שכל הגברים, הזאבים בחוץ, לא רוצים יותר
מסקס ושאני צריכה לדעת שכל בנאדם שאי פעם יראה חיבה כלפיי הוא
בעצם סוטה שרק מפשיט אותי בדימיון שלו, ושבחיים הוא לא ינסה
להעמיק איתי קשר. לא נפשית... לא רוחנית... רק פיזית.

ושוב אני לא מפסיקה לחשוב עלייך ואפילו לא לשנייה כי אני
יודעת, בדיוק כמו שאני יודעת שאני אמות יום אחד- שאני אוהבת
אותך יותר מכל דבר אחר שאי פעם אהבתי בחיים שלי ואני לא אוהב
כלום ואף אחד כמו שאני אוהבת אותך עכשיו... ואוהב אותך ככה
לעולמי עד. (לוליטה)

יוליה שוכבת מסטולה על הספה.
אוף, איך אני שונאת את הימים האלו...
היא כל כך מסטולה שהיא אפילו לא יודעת מי נוגע בה, מי מדבר
איתה...

אולי היא צודקת, הבחורה שנראית כמו דוגמנית מאירופה, אולי באמת
אני סתם חושבת ככה כי טוב לי איתו וכשאנחנו מזדיינים הוא מסתכל
לי עמוק בעיניים... כי אני תמיד הורסת את הדברים הכי טובים
שקורים לי..


לרשימת יצירות השירה החדשות
עכשיו כשאני בוהה במסך המטושטש מדמעות
דווקא ביום השנה החמישי למותה

כמו איזה פצצה שעומדת כל רגע להתפוצץ מעצבים...
לא רוצה לראות אף אחד
לא רוצה לשמוע כלום

רק שתדע שבכלל לא אכפת לי אם אתה מסתכל עליי או לא.
רק שתדע שאפילו לא מדגדג לי את הלב שהיית עם אחרת.

אל החופש המוחלט
הלכתי בחשש

אמא שלי מתה בחורף.
היה לה קר בתוך האדמה
נדמה לי שתמיד היה לה קר
מוזר, היא דווקא הייתה אישה חמה...

אנשים גיבורים חוץ מבחורף,
כשקר בחוץ הם נהיים קטנים

הבדידות יכולה להיות דבר נפלא
אם רק רוצים בכך

אני בוכה
כי אם לא אתה
מולי
כנראה השתגעתי

איש בלי שם
עומד בגשם

ילדה עם עיניים
גדולות בוכות

אולי היא תיקח המון כדורים במכה
אולי היא תדליק את הגז ותסגור את החלון
אולי היא תידפוק כדור ברכה
אולי היא תתלה את עצמה כמו תליון

תעשה הכל - תשפיל, תרביץ, תכאיב, תבגוד, תצעק, תקלל...
אני נשארת.

כמו שד שחור ומפחיד
עטפת את חיי
חדרת אל גופי
אל נשמתי, נפשי
ומוחי

נלקחו ממני נעוריי
נלקח גם החיוך
נשאבו שמחת החיים והתמימות
אבדו לי ימי התום

אבל אתה הצלחת להכאיב לי כל כך הרבה מבלי לגעת בי בכלל.
הכאבת לי במילים.
אמרת לי את האמת והיא שכאבה לי כל כך...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אתה טס לסוף העולם ואני משוגעת.
נכון - אני תמיד הייתי כזאת. וגם אם לא היית טס הייתי נשארת
אותה צנונית מג'וננת...
אבל העובדה שאתה טס לא מקלה עליי במיוחד...

והנה אני מחבקת אותך וככה זה הכי קרוב ללא לחשוב.
כי טוב לי כשאנחנו מתחבקים. פחות קר לי ככה, זוכר?
אבל עדיין... הן קופצות לי לראש כל המחשבות האלה... אחחחח איזה
עצבים....

הלוואי והייתי יכולה לא לחשוב.
5 דקות זה כל מה שאני רוצה.
5 דקות שהמוח שלי יהיה




בקשר לסלוגן
מקודם:
זה מפריע לי


תרומה לבמה





יוצר מס' 45180. בבמה מאז 27/11/04 19:05

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיירין שוב
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה