[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי איל בד
הגיע לכאן בשלהי-אמצע המאה הקודמת.

נסיון לצוד מלה
מן הסופה שחולפת עליך
ועליך בלבד
מצבה בפני השכחה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
בהתחלה זה נראה כמו עוד סיפור שגרתי, עם אותה תרגולת ידועה.
ברשת ראו את התמונות הראשונות, כחצי שעה לפני שהמבזק המיוחד עם
פניה העצובות של מיקי הודיע ראשון על המחבל המתאבד


לרשימת יצירות השירה החדשות
כדי שאני לא אשכח. או כדי שאזכר פעם
במפגש עם הדברים שאני כותב עכשיו
במשהו מרוח העכשיו
אני כותב עכשיו.

יותר מיחפים
לא יכולנו להיות.

לרוב אני מחליף מלים
כדי למלא את החלל
במשהו

הרעמים ליוו
אחר כך נשתתקו
בהרחיקי אל המדבר

מה דולק לך בנפש כל הזמן
ולא מרפה

ואולי שעת כיבוי אורות שלך עדיין רחוקה.

הנעל הזאת איננה מזכוכית
אבל היא הולמת אותך האמיני.
הדלעת הזאת לא תהפוך אפילו למכונית
ובחצות תהיה השעה עשרים וארבע אפס אפס

אין לי זמן לענות בכלל
עכשיו.
כולי בתהליך של עיבוד חומרים נמצא
ההפיכה בעיצומה

מאין חזרת לפתע
בזמן האחרון.

עם השנים למד להסתיר את עצמו
כדי שלא ישנאו אותו יותר

עד שלא נשארו לו יותר צעצועים.

גם להם היו משמעויות
לשמור עליהן

הקול יבוא מתוכך כמו שהבטיח
ויש הבטחות שמתקיימות.

המשורר משוגע איש הרוח
חי היה לבדו גם כשהוא עם אחרים
שיכור תמיד אם לא מן היין
אז מן המראות.

קשה להאמין
כמה רבות השנים
כמו אלפי שיכונים
שנולדו להיות עיר זרה

ירושלים ננטשה כבר מציפוריה
שהצטופפו קהילות על העצים
ואיפה הם כל משורריה
שהיטיבו לתאר שכונות גגות האדומים

אז מה אם אני ענק
ומתרוצצות בי תחושות לפעמים
שאינן עולות בקנה אחד

פעם הייתי המשורר
לבד על ההר
מחוקק לבדו

רובם לא זוכרים
באיזה שלב הם כבשו שטח זה

ראשי נקי היום
צלילי הרדיו לא חודרים
אין התחברות לרשתות
ואל קולות רבים.

נטרטר אותו
שיזעק בבדידותו
שישתגע
המשוגע הזה

שירה היא תהיה
ויכול להיות שתמו התוהים

בשעה המאוחרת הזאת יבואו השירים
כשכולם ישנים

מיום ליום
לא יכול לעצור את ההתרסקות.
חושב על כך בבוקר כשאני קם
ואחר כך שוכח,
ממשיך את היום
בהנאתו
כאילו אני חי לנצח.

פנינו אל התהום
ואנו סומכים על האור שבגבינו.

תמיד אני על סף זינוק
תמיד לקראת
ואפשר שכבר עברתי


לרשימת יצירות המסה החדשות
סמלי היה הדבר שהפחד הגדול ביותר ערב כניסת המילניום החדש היה
מפני באג 2000 - זה שאמור היה עם סיום המאה למחוק את גדול
הישגיה, ולהחזיר אותנו בדיוק לדקה שלפני שכל זה התחיל. כשעדיין
אנחנו לא חולמים על מחשב כי עוד לא פיתחנו את החשמל לדרגה
כזאת, ומובן שגם טיסות




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
אין שמאלנים,
אין יאיא.

מוגש כחומר
למחשבה מטעם
הגורו יאיא


תרומה לבמה





יוצר מס' 17852. בבמה מאז 23/11/02 17:08

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיל בד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה