|
עין כרם כל כך יפה בעונה הזו,
האדניות פולשות בצבעים עזים לתוך הרחובות הצרים
והשקט המופלא על רקע
הכאב הכבוש בתוך המילים שלה
|
לפני שהם יוצאים יחפים לצעידה
הם מסירים את הכפכפים מהרגלים
היא לוקחת ומשחילה לתוך כל כפכף שלו
אחד שלה
|
המרחק הכואב ביותר שנדרש לעשות
הוא המרחק שצריך לגמוא המבוגר שהוא אתה
כדי להציל את
הילד הקטן שהיית
|
לעולם לא אזדקן בך
ואם כן, יהיה זה כי
שכחתי בזמן הנכון לארוז וללכת
|
מכוניות חולפות ברחוב הסואן הזה
שפורש עכשיו עבור שנינו שטיח אספלט
ומדליק מעלינו את האור של השקט
ששייך לאלה שהולכים לאט.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
גירגשקאן
אונגלשזאן.
גברת גילדנהורן
מביאה אותה
בפתגם סיני עתיק
שנכתב
בפורטוגזית. |
|
