|
אבי
יליד שנת 79.
אותה שנה שבה נחתם הסכם השלום ההיסטורי עם מצרים
בתקופת בגין וג'ימי קרטר,
הושלמה בנייתה של מעבורת החלל הראשונה קולומביה,
הללויה זכה בארויזיון,
ואיך לא, מיקרונזיה הפכה למדינה עצמאית!!
אה, לתמצת? אם כך מהנדס במקצועי אך סופר בנפשי...
יוצר...
חול המועד פסח, אני מתעורר בבהלה. משהו קרה, זה ברור לי. אבל
מה?
|
"שתי דקות מילאתם מימיות ועמדתם כאן בשלשות", המפקד קורא.
החיילים מתרוצצים בין האוהלים בחיפוש מטורף אחר מימיות וברזים.
שתי דקות עברו כבר מזמן והחיילים עדיין בקושי מאורגנים. "תן
הקשב, נו תן הקשב", נשמעת התלחשות בין העתודאים.
|
"סליחה, הפרח בגני, רוצה לטעום ממטעמי?", "לך תרעה בשדות
אחרים!". "יאללה, גם כן פרח...", "תעשה לעצמך טובה ותתחפף מפה
לפני שתמצא את עצמך עמוק בתוך איזו ואזה"...
|
מצאתי גור אריות.
לא זוכר היכן בדיוק, אבל די מהר הוא כבר היה אצלי בבית, בדירת
חדר חביבה.
|
"היכן מצאתי את זו התמימה?", תוהה ג'יימס וחושב. "אישה כה
ענוגה ונעימה". "ריחה העדין ומשכר פשוט ממכר, אסור את הסוד הגס
לה לספר". "קרבורטורים? הא!", לעצמו הוא מגחך. על פניו תמיד
מתנוסס אותו חיוך כובש. סוג של פוקר פייס, אך עם הרבה סקס
אפיל, משהו מחשמל.
|
"אבל אימא, זה כזה סיפור מצחיק. היא כזו קטנה והעולם כזה גדול,
איך היא תציל את כל העולם?"
"מי שמאמין בחלומותיו, סופם שיתגשמו!"
|
הוא דוב גדול
היא איילה שובבה וקטנה
כשהוא מתהלך בצעדיו הכבדים
היא בחן תקפץ כילדה
|
סימן על החיבור הטבעי
עם אבי.
|
אנשים עוברים
אנשים שבים
דוהרים בלהט למחוז חפצם
ממהרים
|
אמרתי לה לזהובה,
כולך אש ולהבה.
|
מהלך בין אבנים גדולות
שחורות ומארכות
חסרות צורה ומאיימות
אותי הן מרתיעות
|
בתום שבע למות
אותך סוף-סוף חלמתי
מרהיב ויפה
קצת שונה ממה שזכרתי
|
הייתי בבסיס, בעוד איזו אבטחה.
בסלולרי שעות דיברתי איתה.
|
זה מבלבל אותך
מטשטש החושים
מטלטל אותך הנה והנה
לוקח למחוזות לא צפויים
|
בין ערפילים
קודרים וטמאים
מגיח בלאט
צחור ובלי חת
|
אם אתם את יפית לא פגשתם, אז דעו רק זאת:
כשיפית שרה העולם כולו היה מאושר
|
רבות השכבות העוטפות את הלב!
כה רבות המה עד שלעיתים דבר אינו חש מן העולם הסובב.
|
שיר על ילדה חמודה
נועה שמה.
|
בלא היסוס צעד, אף שליבו היתל בו.
לא דאג בכלל, או הבין כי לא יימצא בכך תועלת
|
בתודעתו ידע הכל
ראה הכל
שמע הכל
|
ולו גווני אמת וברק של חסד יקר
אשר אין דוהים הם ומצויים בסוד כל דבר
|
כלבלב קטנטן ושחור,
אחריי רץ לכל מקום.
פתאום כל הדירה מכוסה נייר עיתון,
מפשפש פה, מפשפש שם,
בטח יש לך שלפוחית של היפופוטם...
|
כלב, אני כבר בתיכון.
אותך כבר לא רואה במשך רוב היום.
אליי לחדר אתה בא,
מטיל את כדור הטניס לרצפה.
כלב, סורי, אין לי זמן,
אני לומד פה למבחן.
|
"אכן נועה, עכשיו בואי נתקדם. כלל נוסף בהקשר זה של הגיית וי"ו
החיבור הינו ניקודה בחיריק מלא כשמופיעה לפני יוד שוואית. את
זה ניתן להדגים באמצעות המשפט הורים וילדים..."
"המורה, המורה,"
"כן, נועה?"
|
פרגוד במבוקי עם עיטורי זהב...
|
השועל המצוי
כבר לא כזה מצוי...
|
ירח לבן
מפציע אט אט
מקרין בלא סייג
את אורו המובהק
|
בתודעתו ידע הכל
ראה הכל
שמע הכל
|
האין יתכן כי השפע זה מכבר מפעם בקרבנו
מינקות מצוי הוא בהישג ידנו
ולו גווני אמת וברק של חסד יקר
אשר אין דוהים הם ומצויים בסוד כל דבר
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
אמא, אבא, יש
משהו שאני רוצה
לספר לכם.
(נוי-נוי משחזרת
איך הכל נגמר) |
|
