עבור אביב זו היתה שנה של בדידות, שנמהלה בגעגוע
לאהבה, געגוע לאינטימיות.

במשך קרוב לשנה המשיך אביב בשגרת יומו, אבל כל אותה
עת אישיות נוספת היתה בו - אישיות ושמה השראה. בחדר,
ברכבת, ברחוב, בכיתה, בעבודה - המלים חדרו מבעד לכל
חיץ, הלמו, וביקשו פורקן בחשיפה על הנייר.

ותמיד, תמיד היתה שם איתו, בראשו - בת שאול - מקור
ההשראה, והמוטיבציה שלו לרבים מהדברים שעשה מאז הכיר
אותה...

Sunset כמיהה shattered with a whisper of a dying dream

Arid Land Where blood is the only fluid saturating the soil...