[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על אביטל גניאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אביטל גני
גופי היה חכם ממני
כח הסבל שלו היה פחות משלי
הוא אמר די
כשאני אמרתי עוד
גופי
גופי הפסיק
כשאני עוד המשכתי
גופי לא יכל
כשל
ואני קמתי ונאלצתי ללכת
וגופי אחרי

(יונה וולך)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זאת חוויה נחמדה לשבת בקן של ציפור
זו חוויה נחמה.

פואנטה
הבטתי בעיניים של יורי, והוא הביט בי.
לו רק יכולתי להיות נשר...

"שברתי ת'שיא ביריקות למרחק"
זרקתי לו בחיוך של דווקא.
שוונקי כיבה ת'סיגריה ונעמד לידי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
רכנתי ואספתי את השאריות שלי.
כמו ילדה טובה - מלכלכת ומסדרת.

Oh, beautiful me
Learn to hide
Try to explain myself
to every one who wants to listen

and we're together now
just me and you
two girls who got lost

And she goes to sleep
like an angel
who deserves to be
an angel

אני ראיתי אותך הולך
אתה הולך כבר הרבה זמן

כמיהה
סתם כי הצורך
להיות.
חזק ממני.

אל תבכי, אמא
אני אמא בעצמי
של בדידות וכאב
והשפלה

כעס
וידיי כשלו פתאום

אמא לא מבינה
אמא לא
לא רוצה להבין

כעס
אמא שלי היא כבר לא אמא שלי
גם אם הייתה רוצה מאוד.
אמא שלי היא כבר לא אמא שלי
לכאב שלי אין אימהות.

כעס
אני עומדת במטבח הזה
וחותכת סלט
לגבר הזה

ולעד, יותר לא תלמדיני לעוף
כי בנבכי שתיקה הלכתי
כי עצרתי בצומת וויתור

זאת לא טעות, חמוד
אני בדאוון
ת'מאכיל אותי חרא
אני יודעת
ואוכלת כמו גדולה

שקט.
המסע שלי מתחיל ממחר.
זרועות מוכרות
יחבקו אותי במשך שעה.

קצרצר
ולעיתים פוחדת.
פשוט כך

צ ו ר ח ת

ואיך אני שרוטה הלילה
שרוטה כל הלילה
בלי כוכבים.

יחסים
גשם עכשיו בחוץ.
אתם במיטה שלך
שניכם ערים.
כשתלך הצל שלי לא ילווה אותך.

כמיהה
אני ורותי נשכבנו לנוח בין העצים.
אני ורותי שיחקנו מחבואים.
היא נראתה רגועה מתמיד,
רותי

כמיהה
אני רואה אותך הולכת עכשיו
השיער שלך נח לך על הגב
הצעדים שלך
יפים.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
רציתי כל-כך לחבק מישהו,
אבל בחושך, כבר שנה ומשהו -
אין את מי לחבק,
פרט לבובת דובה שסחבתי איתי למיטה.

וזה נכון, כך החיים שלי נראים.
זו לא רק ערימת ספרים ללא תועלת,
קיר לבן.

ובלילה ההוא את היית יפה כל-כך.
ואת אומרת שאני יפה נורא עכשיו.
את לא יודעת שאני סתם, כל-כך סתם


ולפעמים את מתעייפת וכמו ילדה קטנה את מתחילה לבכות.
ועכשיו את כל הזמן עייפה.
את מטורפת. את שיכורה מטומטמת
את מטומטמת.

רבים הדברים שרציתי לומר לך, אך אתה חמקת מבין ידיי.
מצטערת שנפרדתי,
רק רציתי לצאת ממלבושי הורוד,
לבלוע את עצמי בתוך הפנטזיה של העולם הגדול.

ואולי לעולם לא תוכל לשאת בעול שלי.
אני מפחדת כל-כך.
אני רוצה שתחזיק את החיים שלי שלא יפלו, לא יפלו.

סליחה שבחרתי לאהוב ללא תנאים
סליחה שבקשתי להשתחרר מהעול של שקר.
סליחה שאני אוהבת אותך, כך. מצטערת על היותי אמיתית.
סליחה שפגעתי בך וגרמתי לך, כך, לאהוב אותי.

ואני שוב נפעמת
עד המוות הבא

אני מתמכרת לרגעים קטנים.
גיחה קצרה, ליד תל-אביב. עכשיו הכל בסדר.

היא ואני
כשאני רואה אותה אני חושבת עליו...
אני לא מכירה אותו הרבה בעצם,
והוא; בעצם סיבה טיפשית בשבילי לקום בבוקר
אבל זו סיבה...

התבגרות

אני מתגעגעת... גם אני פעם הייתי מאושרת;
ילדת חיוך ואור וחיבוקים.

היפרדות
ואני רואה שוב כמה זה ריק
חשה שוב את טעם העייפות.

וכשהסערה נגמרת,
את עדיין נמצאת שם,
ילדה שלי.
ואני דווקא כן אכעס.

התבגרות
אנשים כמו אוויר.
אני - חולת אסטמה.
כמעט כולם שיכורים עכשיו,
אבל אני כבר לא מסוגלת לשתות.
וודקה עושה לי דמעות. וודקה עושה לי להקיא.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
רצה לי בגוף, נתקלת בקירות
מנפצת גם את אלה המלאכותיים.

הקטנה עלתה לרכבת.
עמדנו כולנו, מסתכלים
ונוף האורות של הלילה
פתאום לא היה קר כל-כך.

השמיים שאננים לכל דבר...
ואת אומרת שהם קסומים.
אכן הם קסומים, אבל אני לא מבינה
איך דבר כל-כך קסום יכול להיות תלוי
מעל העצב הזה.

תיקנו אותי בזול, כמה שעות יספיקו.
לאגור מצברים וללכת הביתה.

ללא כל מפריע
ללא כל דבר הזכיר לי כי אני
לא שפויה.

אני משחקת עם עצמי משחק כזה
ש
את כאילו כאן.

לחזור הביתה הרוסה ולסדר את הכל
להחזיר חלק חלק.

אתה עונה לי בחיוך.
חיוך מסתורי רק של שנינו.

לך תנסה לתקן יחסים של אחרים.
אתה ממשיך לברוח כל הזמן.

התקשרת.
אז סיפרתי לך בקצרה שאני עושה רישיון.
וכן, זה הולך לי די טוב ואני יודעת לנהוג.

אז תחייכי למצלמה, פשוט כי בא לו לראות אותך שמחה,
כדי לתת לאנשים איזה מזכרת נחמדה.
כי זה מה שהם רוצים...
זה רק מה שהם רוצים.

החיים מכילים בתוכם
דברים רבים כל-כך.
אני
מנסה לתפוס את כולם.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

צבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
"עכשיו באמת, אם
פו הדב היה רץ
לראשות הממשלה,
לא הייתם בוחרים
בו?"


זה שעובר
בבתי-ספר ברחבי
הארץ ורושם בטוש
כחול על
השולחנות "פו
הדב לשלטון".


תרומה לבמה





יוצר מס' 12502. בבמה מאז 26/4/02 1:24

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאביטל גני
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה