|
זה מסלול פופולרי מאוד כנראה העונה
אני מסיר את העיניים מהמון המטיילים הפונה ימינה.
מרכין אותן אל המפה שבידי -
גם עפ"י הסימון של החברה להגנת הטבע ימינה היא
הבחירה הנכונה.
"זה לא טוב לעצור!" אומר לי אחד תוך כדי ריצה
"אתה לא בא? בסוף יש מפל!" אומר אחר.
הפנייה שמאלה לא נראית מבטיחה גם כן.
אומרים שזה נחל שיבש.
שיר של פרוסט משיעור אנגלית מהדד בראשי...
"סמוראי טוב מחליט החלטה תוך שבע נשימות" -אמר לי
פעם מישהו.
אבל אני לא סמוראי, וגם לא מתיימר להיות פרוסט.
לא רוצה מפל.
לא רוצה ללכת עם כולם.
לא רוצה בכלל ללכת...
אז פתחתי פינג'אן עם עלי תה מסיני וקמצוץ מרווה
שקטפתי בדרך.
הכנתי שלט "עצירה לתה מרווה" - אבל כולם ממהרים לפני
שתרד השמש.
והיא יורדת ... רוח ערביים כמו התה הפושר מתערבבים
בכתימותם עם השקיעה.
אמא תמיד אמרה לי שמה שלא הורג מחשל. בדיעבד אני יודעת שזה די
נכון. בחיים ישנן שתי אופציות עיקריות - להתמודד עם הסבל
ולהתחזק, או למות. אני גם יודעת שאף אפשרות אינה עדיפה על
השניה.
חיי לא היו טובים אליי מעולם ואלוהים לא נתן לי שום הנחה בדרך
לגאולה. הזעתי בכ
|
עם הזמן התחלתי לעשות את זה לעתים תכופות הרבה יותר...
|
הכל התחיל כשאני וארקדי יצאנו לחפש אהבה. אמרו לנו שיש כמה
בת"א אז החלטנו להתחיל לחפש שם. לא דיברנו על זה יותר מדי ולא
הייתה לנו שום תוכנית מפורטת...
|
ככה מצאתי אותי בדירה שלה, עומד מול המיטה הזוגית שלה.
הוא עדיין שכב ישן וערום במיטה עם חיוך כזה של מניאק שאומר:
"אני מזיין אותה ואתה לא" ו"בחיים אתה לא תדע כמה רכים השדיים
שלה".
|
בכיתה ט' אחרי שכל הפריקים של השכונה והשכבה חרשו עליה היא
נשארה לבד. אף אחד מהם לא רצה ילדה משומשת עם בעיות נפשיות.
|
כמו דרקולה עם בוא הליל מתחיל יומי.
|
|
|
לילה אחד, שכבתי
לי במיטה,
הסתכלתי על
הכוכבים, כשלפתע
אמרתי לעצמי,
הי! לאיפה
לעזאזל נעלמה
התיקרה שלי?"
-נער בהפרעה (זה
מאטרף) לאחר
שבלע כמה
כימיקלים- |
|
