|
 2363157
נולד חי ומת פה על כדור הארץ.
חושב שספרות צריכה להביע עמדה וביקורת ולא סתם
לשעשע, ומשתדל לעמוד בקריטריונים של עצמו.
יום אחד הוא עוד יגלה משהו שיילמד באוניברסיטאות ע"י
כל הסטודנטים בעולם, ועד אז, ממשיך לעבוד ולחיות
כרגיל.
היא החליטה, בשבילה ובשבילו, שחייבים לעזוב את המקום, היא לא
יכלה לשאת את מראה הגופות ששכבו בחוץ. העורבים כבר התחילו לנקר
אותן. היא ניסתה לסלק אותם - הם לא רואים שהם היו שלה?! מההוא
עם הקצף בפה לא היה לה אכפת.
|
היא לא יכלה להאמין, רק שעות ספורות לפני הוא היה פה לידה,
ועכשיו הוא רחוק ממנה כמרחק מזרח ממערב. היא עוד יכלה להרגיש
את נוכחותו באוויר, זכרה כל פרט קטן, מה הוא לבש, איך התנהג
ואת הריח שלו, הריח המשכר הזה שכל כך אהבה.
היא כל כך רצתה שיהיה לידה שוב, שיחזיק
|
במשך שנים האמנתי כמו כל שאר הילדים שיש לי מפלצת מתחת למיטה,
אחרת איך אפשר להסביר את הרעשים המוזרים שהיו בוקעים משם?
|
בטוח שכולם פה וברחוב מסתכלים עליי ככה, לבד ליד שולחן,
וצוחקים עליי. הם רואים שלא באתי לפה כמו כל מיני אנשים בעלי
פוזה ועיתון שבאים למקומות כאלה לצוד ולהינצד
|
בוקר, קפה - שניים סוכר והלכתי לעבודה.
חזרתי בערב, דיברתי עם האישה, הילדים - טיול קצרצר עם הכלב
והופ יש מבט.
חזרתי התרווחתי מול המסך, אישתי לידי - והתחלנו לראות חדשות.
הניקיי ירד, הדולר עלה, ת"א 100 קפץ, והיורו השתגע.
בהודו שוב שטפונות, באפריקה שוב רעב
|
חלק מהמכלולים שלי היו כל כך מרוסקים שהם לא עבדו, השמן פרץ
מהמון מקומות, ורק הנהג ניצל בנס.
|
|
|
זה שצורח שם
בפינה מאחורי
הכתובית של "במה
חדשה"...
יש לו משהו בין
השיניים... |
|
