|
 
ברשעות שנדמה תמימה
מפנה לך העולם מקום על הבמה
בשביל מה?
לאחר פרסומה של טרילוגית "פסאודומורפוזה", בחר אבי
שקד להתרחק מאור הזרקורים, ולהקדיש את זמנו ל"חור
שחור" - פסגת יצירתו שהפכה לשם-דבר, אם כי טרם
פורסמה.
אולם, נראה כי תפיסות העולם השגורות כיום אינן
מספקות כלים מספקים להשלמת היצירה המדוברת, ולכן
התקדמותה הינה איטית ביותר.
וכך, בעודו מחכה לאנשי המדע שיעשו שמות בדרכי העולם
המוכרות לנו, ינפצו מיתוסים, ויוכיחו קיום או שלילת
אספקטים מרעננים בקיומנו, כדי שיוכל להביע באמצעות
כל אלה את כל אשר רוצה הוא להביע; הוא ממשיך לפלוט
את נפשו במפלטים אחרים, בתקווה לגלות שהוא אינו לבד.
צאי נא אל חצר גופך וראי
מה טובה היא אהבתי
אף ליבך יוצא אלי
אין הוא יודע די
|
רוצה להיות חד כמו הזכוכית השבורה שמהווה את לבי לאחר המאבק
שנקרא החיים שלי
רוצה לאמר משהו פשוט אך תהומי
|
כמו אלבום ECM
יש לי קצב משלי
כמעט נינוח
אך גובל במתח
|
האהבה שלי רואה נסים ונפלאות
גם בדמויות היומיומיות
|
מדממת ונוראה
היא טרם התגברה
על תחושת השכחה
על אובדן ההכרה
|
נותן לזמן לחלחל
נותן לזמן לקלקל
|
לא קיים
אלא ברגע של חוסר הסכמה
|
אהבה היא רק חופשית
לעיני כל וחסרת תכלית
והנה אני אותך שומע
ועולה בי להבה
|
בחלל המתקרא גופי
פורט על מיתרי נפשי
|
המלודיה זורמת
לא תמיד מכוונת
לא פעם נשען על סטנדרטים
|
בין פנטזיה למציאות
בזרימה רהוטה
מציף אותי ממצולותי
|
ינוחו גיבורי העולם על משכבם בשלום
אין צורך להציל העולם היום
|
אני שוקל בכובד ראש
את המשקל
|
המצבה שלי תייצג אותי נאמנה
גם ללא כל כתובת חקוקה.
השנים ייתנו בה סימנים
והלובן והבוהק יהפכו כתמים כתמים.
|
אני כבר עייף
ללמוד מהטעויות
|
והנה ראיתיך במבושיך
ולא ארצה עוד באחרת
|
יש לי זמן להרהר
"כבר לא יהיו לי חיים כמו של ג'ימי פייג'"
|
נפערת לפני לרווחה
ואני מגלה בך את הכל
|
רוצה להיות מוזמן לטוקיו יפן
שם מעריכים אותך גם אם אתה קטן
שם אפשר להיות הרפתקן
|
כל האהבה
נמסה לי בפנים
כשלג בוהק באור היום
|
רעידת האדמה שבאה איתה פערה סדקים בחומה
נשיפותיה ממשיכות ומכרסמות במעטפת ההגנה
הפרצות מתרחבות ואיני יודע האם לעשות ומה
|
לא עוד שיר עצוב
גם להיות שמח זה חשוב
|
לו היית מילה
הייתי עושה בך כרצוני
לא היה בך די
מכדי לספק תאוותיי
|
אנשים לוקחים אותך
דובקים בך
חפצים בך
מתחבבים עליך
|
אני רואה אותך
לבושה בשמלה פרחונית
כאילו נלקחה מטפט הקיר של הערב הקודם
|
השבוע נראה טוב על הנייר,
זה גם מה שפיט בראון בשפתו אמר.
|
איך אתחיל סיפור מסע
אם מעולם לא עזבתי את חלקתי
|
החיים הם מבוך ההולך ומסתבך
ככל שאני מתקדם מאחור אני משתרך
|
שוב אתה נולד
מתכסה בצבעים
|
הכל מתחיל ונגמר
במוקדם או במאוחר
|
פעם הייתי זחל
היום עדיין לא פרפר
|
מעולם לא הייתי בחזית
מפנה מבט סביב
בהתבוננות חד צדדית
|
זה ארוע של פעם בחיים
על כולם להיות נוכחים
רצוי להביא גם זר פרחים
|
אני בקושי מסתדר בשלושה,
מי בכלל אמר שכל גבר צריך אישה?
|
צריך יותר עומק
יותר רבדים
כדי שמישהו ירגיש את הכאב או העצב
|
שוב נופל חלל
בצליל אנחה מיוחל
|
לא יכול לכאוב על פי הספר
מזמן כבר לא ילד, לעולם לא גבר
|
אני אוהב אותך לאה
על כן אחכה לתשישותך
|
מתוך הזיכרון של לילה ללא שיכרון
רוצה לטבוע באותו ים המשקה
|
הכל חושב
כמדע מדויק
טוחן את המשתנים
|
אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
|
|
"...כל העולם
כולו, גשר צר
מאוד..."
מישהו עם סידי
שמקווה שהעולם
לא תוכנן ע"י
מהנדסי גשר
המכביה. |
|
