[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 171775039 171775039  julie.lapislazuli@gmail.com

אל היוצרים המוערכים על ידי אווה ג'ולי אדור
ג'ולי
קטנה, שמחה
חזרה אחרי היעדרות
זקנה יותר
וחכמה פחות

נכתב ב-2007
נכון ל-2009




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זכרונות
From as early as I can remember I knew I could fly.
I think my first memory ever was waking up starved to death,
drifting out of my bed and into the living room, asking my
mom for a bottle.

פנטזיה
כשקמתי הרגשתי יותר טוב. הקפה כרגיל היה ליד המקלדת, וגם
הסיגריה. (אל תשאלו אותי איך, הם פשוט היו שם, תמיד מלאים. עוד
אחד מהדברים שהיו במימד שלי שגרמו לי להרגיש קצת פחות מקופחת.)

סיפור בחרוזים
בשבע וחצי או שמונה לערך, עלה התפוז למשפט על הדרך,
"בושה לפרדס! זה משפט מסודר!" אמר ועם 21 במחבוש חזר.
מהפכה בפרדס, צעקות עד לב שמיים: זו בושה וחרפה וכסיון
עיניים!
אך לא עזר כלום, לא קול לא ידיים, התפוז השתבז (אם אפשרי) פי
מאתיים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
Looking confused cleaning my fate
Of all things irrelevant
All things I am
A blank slate

כעס
To regret not redemption you so cleverly
Thought yourselves away
But leaving it to you I will
Let us play

בדידות
I am mine
to fade, to bleed
I am mine
to smoke my weed

I see your disappointed faces
That i love
And i'm nowhere to be found

וידוי
To grab me
And make your intentions clear
Is better than verbally pronouncing them

וידוי
Been years we're not together
Yet years we aren't apart
Can't you see there's nothing I won't do, forever
You said I had your heart

חרטה
הייתה לי פעם מוזה.
הסתדרנו נהדר, אני והיא,
באמת

ביקורת
אני מכחישה ללא בושה את
היותי בורה כפעם
תוכיחו אחרת, נמקו, פרטו
כבשיעור תורה של טעם

חזקה אשת חייל
מתריסה אל הטיפות
עם חיוך זכך מאושר
שמתערבב עם הדמעות
לנצח
כל כך נכון

שורטת ונשרטת, רצית שאמשיך
מין פטיש כזה, מזוכיזם מוזר
נעלם בגלל צבע?!


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
געגוע
בחלקה לא צבאית בין עצי זית עומד משמר כבוד
וילד בלונדיני שאף אחד לא מכיר עומד דום ומחזיק טלית ודגל
מקופלים בזריזות
ושישה קצינים מצדיעים לערמה של פרחים




אני הולך להתקלח
עכשיו, ושמישהו
ינסה לעצור
אותי.











רפי גינת מביא
את העבודה
הביתה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 44244. בבמה מאז 4/11/04 14:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאווה ג'ולי אדור
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה