|
דמותי עטויה צללים, ותוכני הוא פרי דמיונכם.
קלפו רבדיי - מי יודע, אולי תמצאו שם את עצמכם.
על פסגת הר,
בצל עצי בוסתן,
את ואני.
והאופק - ארגמן.
|
בצלו המתקצר של סלע צחור,
שקט נפשי מסתתר מן הכפור,
ואני מקופל תחתיו.
|
|
|
"היא רק רואה
אותי, היא מרימה
שמלה"
אמר עיגול המים
בעומק האסלה |
|
