|
 167170827 עתליה הסגולה
עתליה, מה ניתן להגיד עליה?
ריק אחד גדול
והוא רק שאל "למה את בוכה?" כאילו דבר מה התרחש והוא נאור ושם
לב אלי, כאילו נכנס לתפקיד חדש, המגן שלי. ואני רק חייכתי
אליו, בלי תשובה. ועוד דמעה זלגה ממני, בקלות.
|
הם כולם, הקדישו את עצמם למשהו,למישהו, לכולם היה למי להקדיש
על מי לחשוב שהם עשו את זה, אומנם לא בקלילות , אמנם די
באילוץ, לעיתים היו נלחמים בזה, כי הנה ההקדשה הזאת, וכן יש לך
מישהו, שלא יהיה לך מישהו?
|
לשמוע ולשתוק
לגעת ולהבליג
לראות ולמצמץ
לחיות ולמות
|
במקום שנקרא הבית
מצאתי את עצמי
אובדן לעצמי
|
זיכרונות שמצליפים בי
מוות בשבילי
פגיון בחזה
אם כי, בגלל אותו אחד
|
תהיתי, יקדתי על ניסוח, על הרגשה
מה הופך זאת לאמת?
מה נותן לזה חיים ומשמעות?
|
אתמול,
הגעתי למסקנה,
זה לא ממש נחמד,
|
מעולם לא חשבתי
שמילותיי אליך
יהיו מילות עצב
בעוד הכאב
חי, והמחסור
התמידי, גם הוא חי
ואתה
לא...
|
צויר בעפרון B2 על דף מדפסת.
|
|
|
אחד: "השמיים הם
הכי זונות!"
שתיים:
"למה?!?"
אחד: "כי הם
רואים הכול ולא
עושים כלום!"
שלוש:
"וואלה..."
ארבע. |
|
