[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 159362015 159362015
אל היוצרים המוערכים על ידי אסיה וקסלר
אני אסיה וקסלר,
וכל מילה אחרת מיותרת..




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
העיקר זה לדפוק את כולם.
העיקר זה להיות ביצ'ית..


לרשימת יצירות השירה החדשות
Even if it really really bad
Only for you to know
That I care
no show

הכל יעלה אז על גדותיו
ימהלו האביב והסתיו

יחסים
אמור נא לי כי אוהב
את עצמך יותר מאשר אותי
ועתה לך ודאג
לעצמך ולא לי

הולכת להשבר

נמאס לי.
נמאס לי כל כך מהכל
נמאס לי שכולם שקריים כל כך
אני שונאת כבר להיות פה
אני שונאת את עצמי
אני שונאת אותך.

ודומעת אתך בכאביך
אדרוך בכל שביליך
אגמגם בראותך נבולה

אני רוצה להרוס אותך
ולשבור אותך
אני רוצה שלא תהיי מסוגלת לנשום

אתך זה לא יקרה
ממך לא אבכה
לא עוד.

מגיע לך להיפגע

רוצה מישהו פה איתי
כשנורא קר, ועצוב לי...

דמעת חול מהולה ברגשי השבת הקרבים
מעידה על כל שפיכות הדמים

בדידות
קנאה, זה נורא...
הסתכלתי עליהם בכמיהה
ירדה לה עוד דמעה

.

אתם מנסים ככה, לאט לאט
לגמור אותי, להרוס
ממני נשאר, רק מעט

מתרפקת בינינו
שוכחת אותנו
חושבת למה הכנסתי את עצמי

כבר כל כך קשה לי לנשום
והמוות עולה לי בראש

.אם יכולת לתת כמעט כמוני אליך
אם היית מפסיק להתנהג אלי כמו איזו פרחה
אם היית מציע כתף במקום סטירה
על כל דמעה שזלגה

דריכותיי האחרונות בגן העדן שלך
לראשונה מנידה ראשי אליך.
קצת פוחדת לקראת החדש

רוצה לחתוך חזק
לחתוך הכול
את כל הקשרים
למחוק הכול במהירות הבזק

.צריכה אותך עכשיו יותר מתמיד
להתפלש אל בין זרועותיך
חבקני כידיד, כרע.

הדרך שנראתה כה נכונה
אכזרית, אך נבונה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אולי דיכאון זו עוד מילה שיש לפסיכולוגים כדי להצדיק את העצב
שלנו.

לוקחת לעצמה שק, שק של יוטה שדרכו ניתן לראות את כל מה שבפנים,
שק מלא בחרכים.
לקחה לה שק של יוטה ומלאהו בדברים. לקחה עמה חלומות ורצונות,
חוויות ואהבות, לקחה לה שכינים וממחטות, וודקה וקופסאות
סיגריות ישנות, לקחה את נפשה. לקחה אותי.

את מטומטמת, מה נראה לך שאת עושה? בגלל שקצת רע לך את חותכת את
עצמך? ככה את מתמודדת עם הבעיות שלך בחיים?? זהו? זה מה שתעשי
כל פעם כשיהיה לך קצת רע?

כדור ראשון, את מתלהבת מהרעיון. עשירי, ובטנך מתכווצת למשמע
עוד כדור שיורד אליה.
בחמישים את כבר מעל האסלה וכך במאה את כבר שכובה על הרצפה.

אני רוצה את המראה שלי... אני רוצה שכולם יבינו..

אני שוכבת על בטן אמי, שלפני חמש עשרה שנים, חודש, כמה ימים
ועוד תשעה חודשים לכל היותר, עוד הייתי שם. הייתי כלום. הייתי
יצורה קטנה וכמעט שחסרת כל משמעות..

לא! לא! את צועקת. הכל דומם ואת צועקת.
לא! שומעת בראשך צלחות מתנפצות על הרצפה. רסיסי זכוכית וחרס
בכל מקום בתוך תוכך. אחת שפוצעת אותך, נכנסת הישר אל תוך הלב.

לא! לא! את צועקת. הכל דומם ואת צועקת.
לא! שומעת בראשך צלחות מתנפצות על הרצפה. רסיסי זכוכית וחרס
בכל מקום בתוך תוכך

את תשבי לך ככה מולם ותדממי מפצעי הכאב שלך, תגססי מול עיניהם,
ולהם- לא יהיה איכפת.
אז את קצת שונה, זה נכון. אז כואב לך נורא, זה נכון. אבל להם-
לא איכפת.
את יכולה לבכות, לצרוח, למות... והם ישתקו. כי את שונה, כי
אין לך את הביטחון שלהם יש.
עד שהם לא יגרמ


לרשימת יצירות הציור החדשות
ריאליזם
אל היצירה




אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
בחיים אין קשה.
קשה יש רק בלחם
וגם אותו
אוכלים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 15136. בבמה מאז 17/8/02 17:51

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאסיה וקסלר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה