|
אז מיהו אסף מזור?
שם בדוי כנראה, אך איש לא ידע..
אדם שחי חיים כפולים? או אולי משולשים?
נורמטיבי מחד וחד מאידך,
משתעשע לו במילים מדי פעם ובעקר פעמים כואבות.
מוקדש לכל מה שגורם לי לכתוב או לחשוב בחיי.
אנשים מאכזבים אותך, החיים מאכזבים אותך, אבל הכי כואב זה
כשאתה מאכזב את עצמך.
פעם לא ידעתי כמה אכזבות יש בעולם, כמה מהן מתרחשות ממש
עכשיו.
היום אני כבר רגיל.
|
יש את ה"היא" שחשבת שתהיה תמיד "את".
אותה היא שיצרה יחד איתך "אנחנו" ולא עוד.
יש "היא" או "הן" שלא יתקרבו ל"היא" הראשונה ולו רק בגלל
התבנית הצרובה לך בראש.
|
אז איזו סיבה יש לי בעצם להיות עצוב?
בכל פעם שמתחילה אצלי בראש ספירת המלאי
של הדברים שאמורים למנוע ממני לשקוע בתוגה,
מייד קופצת הסיבה הראשית ומקניטה אותי.
|
אולי זו הפתאומיות אולי זה מי שאמור להתקשר אבל איכשהו תמיד
הטלפון מאחר.
אז הסיבות רצות בראש והתירוצים חולפים מהר אבל אתה בסוף יודע
שלא שכנעת את עצמך.
|
|
|
היא אמרה לי,
"קומוניסט
מניאק".
אז הורדתי לה
כרך ג' של כתבי
לנין לראש.
ארגנטינאי מכה
ספרנית |
|
