|
טוב, אני אסף:
תזזיתי, אך אדיש עד כדי כאב לסובביו, רוקר נחנח
ובעל חוש הומור יחודי -
קמיקאי בנשמה שמצחיק בעיקר את עצמו.
השנה היא 2006, ואני סטודנט בטכניון עם עודף בדיחות
מתמטיקה. תתמודדו.
לני מעולם לא היה מקובל, לא היו לא חברים "אמתיים",
אז הוא המציא כמה. אז מה?
|
סוורון כעס. מישהו העז להפריע את מנוחתו.
השאלה מי מעז להפריעו לא עלתה בדעתו.הוא כעס...
|
סוורון היה עצבני. שוב העירו אותו באמצע הלילה.
שוב היה זה עניין של מה בכך. הוא היה די בטוח שמצאו את
הגופות.
הוא איבד שני חצים במחנה, הם בטח מצאו אותם ליד הגופות
וקישרו.
עוד עירה שיש להימנע ממנה. חבל.
|
תל-אביב של היום
שונה בתכלית
מתל-אביב של הלילה
|
אחרי הרעש הגדול יבוא השקט
ואחרי השקט, דממה
ואיתה תבוא האימה
|
היא ניצבת מולי
מרחק נגיעה ועוד קצת
|
אני משקר לעצמי
ואומר שאני לא רוצה
|
הכי אני אוהב את "בוגי עם סטו"
|
אין לי שום רצון להיות כאן עכשיו
אני רוצה ללכת
|
איך הוא הגיע לשם?
הכפכף בצד השני של החדר.
|
|
|
