|
זו אותה השמש הרכונה מעל...
|
אור שחרית ממעל הפציע
וזהב בגאונו שטף ארץ
ציוץ הציפרים אף הגי נשמע
והטל ברוגע מירוק עלה
|
אז האמנתי, הלך לו.
תפסני אחר
הוליכני לסימטא,
"ראה: הנה חלכא ונדכא ומתים
|
הקרך בשעות לילה לא נים
כשחשיכה נעה חוצות וירח מעטרה
רצון ליטול הקסת ולכתוב ביזע
לתאר בדידות בין המון ולשקוע
|
ואחרי כן אשב תחת הגפן
צילה תפרוש ותשוככני מיוקדה
עלעליה בחמדה יפגשו בראשי
ואת ענביה תעזיב לידי
|
הכך היה? שטויות מבראשית!
שקרנים ופוחזים הימים כלילות
אחד בתורו ישלחך לחברו
אל תאמן בם, ימים כלילות.
|
בשדה העמק ירח רד
נערה עמדה עם כלנית ביד
אל מי הכלנית? שחו שיבולים,
אל דודי אהובי זימרה היא.
|
עלי מפתנכם יושב המעיק
צובט ומיילל, מציק ושואל -
עד מתי תתעלם ותיסתר?
לא כך.לא תוכל להיפטר, שכח!
|
שמים ממעל
השחירו מפחם
היקום נמתח
בנכאות עד
|
|
|
היום נפל עלי
בלוט ועשה לי
בלוטה |
|
