|
שמי אסף, נולדתי בישראל בשנת 1976.
אני בוגר תואר ראשון במדע המדינה, סוציולוגיה
ואנתרופולוגיה. אחרי הלימודים טיילתי כמה חודשים
בהודו ונפאל.
הקטעים שאציג במסגרת הבמה נועדו לקדם שיפורים
חברתיים החל מרמת הפרט והקבוצה ועד למישור הציבורי.
גישתי הבסיסית הנה שאפשר גם אחרת, אם באמת רוצים.
בקצרה - תחשבו בעצמכם ותיהנו מהחיים.
אל תקבלו תכתיב ואל תכפו על האחר
אולם היו קשובים ופתוחים ותראו שאין דרך אחת שתמיד שווה יותר.
תעשו כמיטב יכולתכם וחיו חיים מלאים ומוסריים
כך שבסוף המסע תרגישו עם הדרך שעברתם שלמים.
תחשבו בעצמכם ותיהנו מהחיים!
|
קריאה לצרכנות אחראית של כל אחד ואחת מאיתנו, כדי לקדם חברה
שיהיה נחמד יותר לחיות ולעבוד בה. חופש הבחירה והאחריות
הנלווית אליו יכולים להיות בסיס כוח לצרכנים. כל עוד נהיה רוב
דומם, קולנו לא יישמע והאינטרסים שלנו ייפגעו.
|
קטע שנכתב מתוך מחשבה ואמונה שיכול להיות הרבה יותר נחמד.
הבסיס מבחינתי הנו הפרט, ואני חושב ששיפורים יכולים להתחיל
מהשילוב שבין חופש אחראי ואחריות אישית של כל אחד ואחת מאיתנו.
תחשבו ותיהנו.
|
קטע זה מציג חזון חברתי שניתן לסכמו בפשטות - הרמוניה (דינמית)
של שונים.
עמדתי הבסיסית היא שאין שני אנשים שהם שווים בכל התחומים,
הרצונות והיכולות, ושיש לאפשר לשוני לבוא לידי ביטוי בדרך שלא
פוגעת באחר, או שפוגעת באחר באופן עקיף ומינימלי ככל האפשר.
|
לדעתי, אין סתירה הכרחית או וודאית בין חברה וכלכלה, וניתן
ליצור מצב שבו מתקיימת כלכלה חופשית ותחרות הוגנת לצד רשת
ביטחון חברתית וכלכלית.
|
לפי דעתי (ומתוך ראיה שונה מעט של המציאות) יש לאפשר לכל אחד
ואחת לבחור האם וכיצד לשרת. אני יודע שעמדתי חריגה, אבל שווה
לתת לזה הזדמנות ואחר כך להחליט.
|
מצב האלימות הקיים אינו גזרת גורל וניתן לשנותו. לדעתי, צריך
לבחון את כלל הגורמים למקרים השונים ולבדוק האם וכיצד היה ניתן
למנוע את האלימות, כדי שלא יקרו מקרים דומים.
חלק גדול מהמאבק צריך להיות מופנה למניעת האלימות, חלק לאכיפה
ולענישה וחלק גם לשיקום.
|
קריאה לשיפור המערכת הפוליטית דרך אחריות של קהל הבוחרים.
אל תעניקו את קולכם לאלו שאינם ראויים לו, שכן חלק מהאחריות
מוטל גם על אלו שבוחרים בחסרי אחריות. אפשר גם אחרת, אם באמת
רוצים.
|
מאמר זה בא לבחון את האופן שבו אנו מתייחסים לסכסוך בין מדינת
ישראל והאוכלוסיה הפלשתינית.
|
|
|
