ארנון נולד בשנת 1975 ודי מוזר לו לכתוב על עצמו
בגוף שלישי. נו, מילא... גם מוזר לו להיקרא "אבא"
למרות שלא חש שמיצה את התנהגותו הילדותית לעתים.

למרות מסלול חייו השגרתי, בהיותו בכיתה ו' היה שותף
פאסיבי (המשקיף במסדרון) למקרה גניבה מחריד שביצעו
בני כיתתו: גניבת טופסי המבחן, שאמור היה להתקיים,
מארון הכיתה (מי משאיר טופסי מבחן בארון לא נעול?).
לאחר שהלשין עליו אחד מ"חבריו", נאלץ ארנון להתייצב
בפני מנהלת ביה"ס בעיניים דומעות, אך את העונש הצפוי
המירו "עבודות שירות" בדמות פרסום יצירת פאר עם מוסר
השכל בעלון בית הספר (ביחד עם שותפה לפשע).

שיר געגוע לימים א'-ד' געגוע אני כאן ולבי שם, מול עיניך התכולות כמו ים, וחיוכיך מביטים אליי