הסתכלתי ימינה בהיתי שמאלה.
מיכאל(החתול. יש לי 9 ויש להם שמות הרבה יותר
גרועים כמו רונל או קיפ קיפ, טוב די! תפסיקו
לצחוק..... טוב די! טוב חה חה חה יש לי חתול עם שם
רוסי ולא! והוא לא מילל עם מבטא!) ילל בעודו מנסה
ליפתוח את הדלת.
הרהרתי,שיחקתי בזקני,גרדתי בעיני ,עשיתי פרצוף לעצמי
ובלעתי רוק,הבטתי במסך והוא הביט עליי שנינו ידענו
שזה לא יצליח לעולם.
אני לעולם לא יצליח לכתוב הקדמה לדף יוצר שלי(קמתי
והלכתי ללטף את מוטי החתולה שלי.....)(אני שומע שוב
פעם גיחוך?)


אז מה אני צריך את כל הליריות הזאת שבסמליות אשר
בינה לבינה  (מר מאיר אריאל המנוח)

i am maybe a colour blind but i know when i am
blue (chet atkins)

אל תדברי על אריק ההיסטריה הייתה בעיצומה, לכל מקום שהלכתי והצגתי את עצמי שאלו אותי מי מזיין יותר טוב ואמרו לי בכובד ראש לא לדבר על עצמי, אפילו השוטרים שתפסו אותי מוריד ראשים עם חברים שחררו אותנו כי "לא מצאו כלום" אבל מה שקרה שברגע שראו את תעודת הזהות שלי ישר הם נפלו

לבינתיים גורל אני חי במציאות של בינתיים. בינתיים אני אעשה ככה ובינתיים אעשה ההפך.

בדידות הרהור מה אני עושה נגדה? לאיפה אני בורח כדי שהיא לא תמצא אותי? איזה נשק צריך לקנות כדי להרוג אותה? מצד שני איך אפשר להרוג יצור שמתגורר כולו במוחי?

הרהורים מהשירותים דמיינו לעצמם גבר בחלוק תכלת שוכב על גבו ורגליו פסוקות לרווחה. דמיינו אותו צווח ממאמץ, את נחירוי רוטטים מפרפרים כמו טונה שזה עתה נמשתה בעזרת רשת דייגים, את שרירי הלסת שלו מנופחים, שפיתיו מקומצות ושיניו סגורות בחוזקת המאמץ הרב...

תרבות מלנכוליית האלכוהול על נייר