|
הוא צועד בשולי הדרך, איננו מרים מבט.
הוא מכיר את הדרך וצועד אט אט,
יש לו זמן - כמעט נצח להגיע לשם.
הרוח מלווה אותו במסעו הארוך, מלטפת, מחבקת, לוחשת:
"שוב הביתה... , שוב הביתה..."
הולך בדרך ונושא את העול מאז ומעולם.
שירים שכתבתי בתחילת המסע, מ - 1993 ועד 2001.
(עם 2 תוספות מ 2007)
ממליץ בכל נפש על:
"מחזיונות האדם הבודד" ו - "תפילה דוממת" ו - "הילה"
ברוכים הבאים למאה ה - 20
הנה אני פותח לפניך את כל השערים
אתה מוזמן לראות כיצד הן פועלות -
בני אדם שלמעשה הם מכונות.
|
לא זכיתי להיות מלאך,
לא זכיתי להיות משיח,
לא זכיתי להיות חשוב,
אם כן - במה זכיתי?
|
כאן בגילגול הזה, נשמתי תיפרח השמיימה
אם תראו את אלוהי -
תגידו לו
שאני...
|
אש לו אמרתי,
אש לו עשיתי,
להבה שתשרוף
הבל הניצוץ
|
עצב גדול עם חזון לגבי העתיד לבוא...
|
פרחים רבים נטעתי כבר
פרחים קמלים
ימותו בקרוב הם
|
-"היכן אתה, בני?"
-"התשוב אלי, בני?"
-"התיצלח דרכך, בני?"
|
לא עוד שירים אני יכול לכתוב
כי מצאתי אותה לאהוב,
ואיפוטנט אני בשיריי
שלא קשורים עוד בחיי...
|
ישנם אנשים כמו ג'סי
מהספר של סטיפן קינג
(המשחקים של ג'רלד)
|
לא רוצה ממך שום טובה
לא במצב הרוח לעשות אהבה
כל השטויות שלי את מספרת
יש לי מזל שיש לי אחרת
|
רציתי רק לחזור לאותו הזמן,
רציתי רק להזכיר את שאירע כאן,
פה נפלו החומות, נשברו לבבות
פה כולנו מתנו כמו חיות.
|
הוא נמצא בליבה
שוהה ונובר בתוכה
השם שלו בורא נפלאות
|
כל יום הוא ישב על הספסל הקטן
ישב וחיכה לו ליד הגן הקטן
הוא חיכה לאותה אחת שאליו תיסתכל
|
שמך נישא על הרי הגלבוע
בקול תרועת ניצחון
בים עוד גועשים המים
מי תעורר כמוך שאון
|
שיריי הם כל עולמי -
עולמי הדל
יבוא יום , יגיע הקץ
|
...ושוב העט והנייר נפגשים
בן כל השאר -
בן כל השירים
אך הפעם משהו שונה
|
אור השמש מעניק לנו חיים -האמנם?
|
תני לזה זמן, ילדה
הרגע הקסום לו חיכינו -
עוד יפגע
|
חזרתי...
או
שמעולם לא באמת עזבתי
|
בואי יונה שלי
שובי אלי
יונת פרא שכמוך
שפעם חשבתי
שתהיה שלי.
|
אני ראיתי בגן
ילד קטן
ילד רעב
והילד בוכה... עד לכאב
|
מוות, הרס, מלחמה -
כל מה שהייה
מוות, הרס, מלחמה -
וכל השינאה
|
אלו הסובבים אותי
-בטח עיוורים,
אלו החיים איתי
-בטח חרשים
|
ויקום האל
ויראה את אשר חולל
ויבכה בראותו אותי
ויבין כי עולמו זדוני
|
כך רמסתי ושכחתי
את היקר לי מכל:
את צעירותי -
|
סערת מוחות ("MROTS NIARB")
מופיעה רק פעם אחת -
פעם בודדת,
בכל שימוש באבקה המיוחדת.
|
כל אדם
שירים יכול לכתוב,
וכל אדם -
יכול את השירים שלו לאהוב!
|
הלהב הונף
התער הושחז
ומי באמת יודע
איך חותכים כאבים?
|
השיר שלמדת לפני שנים
השיר שמסמל את כל השינויים
השיר שהחזיר אותך לפה
|
הוא ההולך מאחורי הדרכים
החליט לפגוע בך ע"י שליחת שליחים
|
למה תמיד כשכולם צוחקים -
אני זה שבוכה?
למה תמיד כשכולם מרוצים -
לי משהו חסר?
|
מטר מתחת לאדמה
שוכן הגהנום,
שוכן אדם שרוצה בנחת לישון
|
את כל מילותי אשר כתבתי
את כל סיבלי אשר סבלתי
את כל חרוני אשר כעסתי
העליתי על דפים לבנים
|
השירים שאני רושם
עלי,
הם גם
עליך
|
השמש זורחת -
חלף הליל,
שמע להקיץ ליום נוסף -
ולהמשיך להתפלל
- ולחיות ולחדול?
|
כך מורים לי האלים את דרכי
בנפתולי ליבי מחפשים
אבל את מניעי אשמור מכל רע
כאשר לפרשת הדרכים אגיע
|
מה שהלב מרגיש
והדעת אינה נותנת
|
|
|
חארות! כל
העולם חארות.
ד"ר מישה רוזנר
מסיק מסקנות |
|
