|
 21752367
יליד 82. מכאן השם.
ידוע הוא כי יש להיצמד לימין השביל; ידוע.
אך הבריות אינם מסכינין;
נדמה כי אין לי מנוס מלסטות אל שולי הדרך, פעם אחר
פעם, אם ברצוני למנוע התנגשות.
מאוחר יותר יתפלאו כל אותם מתפלאים על ירידות חדות
בבטחון העצמי; זה מה שזה, כל הקונפורמיזם הזה.
"אני כבר לא קונה חפיסות", הוא הביט בחוסר אמון. "אשנורר",
עניתי מבלי להישאל.
|
מספיקים ארבעה עשר ריבועים כדי לכבוש מקום חדש; להתרווח בו
כבשלך, ולהשיל מועקות.
|
כשאת
נותנת בי מבט
כזה שלא ניתן לדעת
|
אף משטמות שרי השאול,
מיצי העמילן
בבקבוקים השקופים,
לא יוכלו לי.
|
אירופה נשארת אירופה,
תקועה באותו המיקום במפה
|
פגוש אותי
ברחוב האיש החשוב הזה 12
|
הרגלים רעים
שסיגלתי לעצמי
בזמן האחרון
כמו ההרפס
ששאלתי מבחורה
שלא אהבתי
|
את כועסת עליו -
את כועסת עלי?
|
יצאתי את ביתך
מוקף עבי ליל אפורים
ולא הילכתי צעד אחד
על האדמה
למשך מחצית היממה,
קצת יותר.
|
הבניין הישן ישן מתמיד.
השבילים בטון גס.
מזה יומיים
אין הפוגה בגשם
|
אתה מנותק,
המחובר תמידית שלי -
אירוניה בעלים (בעליל),
ירוק העד איננו.
דמעות, לעזאזל.
|
ואם תעוט על עיניי
אדרת ערפילים,
אל נא תירתעי.
יש לבדוק הסממנים
לפי הסדר:
|
ושתי כוסיות זה
מספיק כדי שאחייך
מעט כנפרד לשלום ואשקע
|
(לפני שנכנעתי, הייתי)
רודף את מחשבותייך
|
עוד לא פגשנו יצוע שיכל לנו,
האהבה שלנו היא על-מיטתית
|
- - - עודני נער,
האינך מקשיב?
|
אדם לעולם אינו מאושר;
יש יותר מדי פרמטרים,
יותר מדי אובייקטים להשוואה.
|
בשם הנעורים
אתה שודד
תומן של בתולות
|
דם
דם
דם
זולג מצלעות
גלגלתך,
חשופה.
- מרתק -
|
ושוב אני משורר עליה
אף כי נדרתי לחדול.
|
ודאי לא אכפת לך
שאחלום אותך
טרם שנתי
|
מכרסם מבולבל
הנע במבוך,
סוקר זוויות לדמותך
|
שבת,
מטר שלישי
אחר היורה,
ואני יצאתי לברך.
|
סדני ברזל משתלשלים
משתי רקותיי,
אט מושכים פניי
אל עבר צינת המרצפות
|
כלל לא ניסיתי במכוון
להתקל בך במקרה
|
ובגלגלתך גן של לימונים -
קטפי לך אחד,
|
(האם את שמה לב?)
גביש הקוורץ
משהה פעימה,
תאוות הפה והטלפיים
מתחלפת
במקדם חיכוך סטטי
|
הגיעה העת
לבוא חשבון
עם עצמי:
|
כאשר אדם
שוכב בסחי הפרשותיו
אחד משניים מתאמת, לאמור:
"זוהי תחילת ההדרדרות", או
"אלה ניצני ההחלמה".
|
כתם נורת הלהט
מפז את ראשך,
נספג במצעים
|
ילדה,
אהוב
וג'יפ ארבע על 4.
בעקבות "ילדה ואהוב" של בתיה אמבטיה.
|
דומני כי
שמעתי
קרוא הקוקייה
רב היום
ואני עודני כאן
|
העובדות מוכיחות אותי:
את אשר ידי משגת
איני אובה ליקח -
נפשי חפצה
אך בזו המיוחדה,
לא אוכל לה.
|
לא אכלתי דבר מאז
צהרי ראש השנה,
מיום א' לחודש תשרי,
רק גולדסטאר וויסקי.
|
כעת,
משנרצחה תשוקתי,
כאפרסק שהבשיל
יתר על המידה (ולא נקטף)
|
השמש צהובה יותר מתמיד,
אני חשה בכך כבר
מראשית חודש אלול.
|
אחרי יומיים הבנתי איך הולך העניין עם הרחובות. העיר נשפכת
בסדר עולה מדרום-מזרח לצפון-מערב. אף על פי כן, ברגע שירדתי
לרכבת התחתית, מעולם לא הצלחתי לחזות מאיזו כיוון תבוא הרכבת
שאני צריך לקחת.
|
זה בסדר,
כבר מזמן לא יצא לי לבכות
|
איור נלווה ליצירה "מטוטלת"
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
בלי פאניקה!
-ג'וני
והפרעושים |
|
